מסכת הוריות, פרק ב, משנה ה

משנה ה: אֵין חַיָּבִין עַל שְׁמִיעַת הַקּוֹל, וְעַל בִּטוּי שְׂפָתַיִם, וְעַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. וְהַנָּשִׂיא כַּיּוֹצֵא בָהֶם, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הַנָּשִׂיא חַיָּב בְּכֻלָּן חוּץ מִשְּׁמִיעַת הַקּוֹל, שֶׁהַמֶּלֶךְ לֹא דָן וְלֹא דָנִין אוֹתוֹ, לֹא מֵעִיד וְלֹא מְעִידִין אוֹתוֹ:

משנתנו מביאה חטאים נוספים שאין בהם חיוב הבאת פר העלם דבר:
משנה ה: אֵין חַיָּבִין פר העלם דבר עַל הוראת טעות בענין שְׁמִיעַת הַקּוֹל – שבועת העדות, הבא על שמיעת קול שבועה שמשביע אותו חבירו התובעו שיבא ויעיד לו, כגון שהורו שאין העד חייב להעיד לטובת חבירו, וְעַל הוראת טעות בענין בִּטוּי שְׂפָתַיִם – שבועת ביטוי, שהיא שבועת שקר בדבר שאינו נוגע לאחרים, שהורו בה היתר, וְעַל הוראת טעות בטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, כיון שבכל אלו אין השוגג חייב חטאת קבועה, אלא קרבן עולה ויורד. וְהַנָּשִׂיא כַּיּוֹצֵא בָהֶם – דין המלך דומה להם בכך שאם שגג בחטאים אלו אינו מביא קרבן עולה ויורד, כיון שנאמר בפרשה זו 'ואם לא תשיג ידו', ונמצא שהפסוק עוסק במי שיכול לבוא לידי עניות, למעט מלך שאינו בא לעולם לידי עניות [והוא הדין בכהן גדול, שאינו מביא קרבן עולה ויורד כיון שאינו בא לידי עניות, שהרי יש מצוה להעשירו], דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הַנָּשִׂיא חַיָּב בְּכֻלָּן בקרבן עולה ויורד, כיון שנאמר לגבי נשיא 'וכפר עליו הכהן מחטאתו', ולשון זו ממש נאמרה לגבי קרבן עולה ויורד, ללמד שגם הנשיא, שהוא המלך, בכלל קרבן עולה ויורד, חוּץ מִשְּׁמִיעַת הַקּוֹל – אך אינו חייב קרבן על שבועת העדות, כיון שֶׁהַמֶּלֶךְ לֹא דָן וְלֹא דָנִין אוֹתוֹ, לֹא מֵעִיד וְלֹא מְעִידִין אוֹתוֹ, וכיון שבין כך אינו יכול להעיד, אינו חייב קרבן שבועה אם נשבע שאינו יודע עדות לאדם אחר.