יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת זבחים, פרק ח, משנה ה

משנה ה: אֵבָרִין בְּאֵבְרֵי בַעֲלֵי מוּמִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם קָרַב רֹאשׁ אֶחָד מֵהֶן, יִקְרְבוּ כָל הָרָאשִׁין. כְּרָעוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן, יִקְרְבוּ כָל הַכְּרָעָיִם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ קָרְבוּ כֻלָּם חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶן, יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה:

משנה ה: התערבו אֵבָרִין של קרבנות עולה כשרים, בְּאֵבְרֵי עולות בַעֲלֵי מוּמִין, הפסולים להקרבה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם קָרַב רֹאשׁ אֶחָד מֵהֶן, כלומר, אם בא כהן שלא ידע שיש לפניו תערובת, והקריב את אחד מהראשים שהיו שם, יִקְרְבוּ כָל הָרָאשִׁין, כיון שאנו מניחים שאותו ראש שהוקרב היה של בעל המום, והשאר הם כשרים, וכן אם הוקרב כְּרָעוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן, יִקְרְבוּ כָל הַכְּרָעָיִם, אמנם היתר זה של הקרבת האיברים הנותרים, גם לדעת רבי אליעזר, הוא רק כשמקריב שתים שתים, ובכל זוג שמקריב יש בודאי אחד כשר, ונמצא שיש חלק ממעשה ההקרבה שהוא ודאי כדין, אבל אפילו רבי אליעזר אינו מתיר להקריב אבר אחד בפני עצמו, מאחר ויש כאן ספק איסור. וַחֲכָמִים חולקים ואוֹמְרִים, אֲפִלּוּ קָרְבוּ כֻלָּם חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶן, כלומר, חוץ מזוג של שני ראשים או שני כרעיים, אין אומרים שמן הסתם כבר הוקרב הפסול, אלא חוששים שמא באותו זוג שנשאר מעורב האבר הפסול, ויֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה [אך אין לפרש ש'חוץ מאחד מהן' היינו אחד ממש, שהרי באופן שנשאר רק אחד גם רבי אליעזר מודה שאסור להקריבו, שהרי לא התיר להקריב אלא זוג זוג, וכפי שהתבאר].

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)