יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת זבחים, פרק יא, משנה ב

משנה ב: חַטָּאת פְּסוּלָה אֵין דָּמָהּ טָעוּן כִּבּוּס, בֵּין שֶׁהָיָה לָהּ שְׁעַת הַכּשֶׁר, בֵּין שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שְׁעַת הַכּשֶׁר. אֵיזוֹ הִיא שֶׁהָיָה לָהּ שְׁעַת הַכּשֶׁר, שֶׁלָּנָה, וְשֶׁנִּטְמָאָה, וְשֶׁיָּצָאָה. וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שְׁעַת הַכּשֶׁר, שֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ, וְשֶׁקִּבְּלוּ פְסוּלִין (וְזָרְקוּ) אֶת דָּמָה:

משנה ב: אף על פי שדם חטאת שניתז על הבגד יש צורך לכבסו, דין זה הוא רק בחטאת כשרה, אבל חַטָּאת פְּסוּלָה, אֵין דָּמָהּ שנספג בבגד טָעוּן כִּבּוּס, בֵּין שֶׁהָיָה לָהּ, לאותה חטאת, שְׁעַת הַכּשֶׁר לזריקת הדם, ובֵּין שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שְׁעַת הַכּשֶׁר. ומבארת המשנה, אֵיזוֹ הִיא חטאת שֶׁהָיָה לָהּ שְׁעַת הַכּשֶׁר, שֶׁלָּנָה – נשארה בלילה ונפסלה בכך, וְשֶׁנִּטְמָאָה, וְשֶׁיָּצְאָה חוץ למקומה. וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שְׁעַת הַכּשֶׁר, שֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ, וְשֶׁקִּבְּלוּ פְסוּלִין וְכן שזָרְקוּ פסולים אֶת דָּמָה [ויש שאין גורסים את האופן שזרקו פסולים את דמה, שהרי גם אם זרקו כשרים את הדם אין דמה טעון כיבוס, וכמבואר במשנה להלן (מ"ג), ויש שגורסים זאת, כיון שהדין הוא שאם נשאר דם הנפש בבהמה לאחר זריקת הפסול, חוזר הכשר ומקבל את הדם וזורקו, ואם כן זריקת הפסול אינה נחשבת זריקה לענין זה, והרי זה כחטאת כשרה שעדיין לא נזרק דמה, שטעונה כיבוס, לכן השמיעה לנו המשנה שכיון שאותו דם שבמזרק, שממנו זרק הפסול, נפסל לגמרי, שוב אין דם זה טעון כיבוס].

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)