מסכת חולין, פרק ב, משנה ב

משנה ב: הַשּׁוֹחֵט שְׁנֵי רָאשִׁין כְּאֶחָד, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה. שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּסַּכִּין וְשׁוֹחֲטִין, אֲפִלּוּ אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה, שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה:

משנה ב: הַשּׁוֹחֵט שְׁנֵי רָאשִׁין של שתי בהמות כְּאֶחָד, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה [וכתבה המשנה לשון דיעבד, כיון שמדובר כאן גם בשחיטת קדשים, ובזה אסור לכתחילה לשחוט שתי בהמות יחד]. שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּסַּכִּין וְשׁוֹחֲטִין בהמה אחת של חולין, אפילו לכתחילה, אֲפִלּוּ אֶחָד אוחז לְמַעְלָה – בקת הסכין, וְאֶחָד לְמַטָּה – בקצה החד של הסכין, שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה: