מסכת חלה, פרק ג, משנה ג
משנה ג: הִקְדִּישָׁה עִסָּתָהּ עַד שֶׁלֹּא גִלְגְּלָה, וּפְדָאַתָּהּ, חַיֶּבֶת. מִשֶּׁגִּלְגְּלָה, וּפְדָאַתָּה, חַיֶּבֶת. הִקְדִּישַׁתָּהּ עַד שֶׁלֹּא גִלְגְּלָה, וְגִלְגְּלָהּ הַגִּזְבָּר, וְאַחַר כָּךְ פְּדָאַתָּהּ, פְּטוּרָה, שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָהּ הָיְתָה פְטוּרָה:
משנה ג: אשה שהִקְדִּישָׁה את עִסָּתָהּ עַד שֶׁלֹּא גִלְגְּלָה, וּפְדָאַתָּהּ, ואחר כך גלגלתה, כיון שזו שעת חיובה בחלה, ובאותה שעה לא היתה של הקדש אלא של הדיוט, חַיֶּבֶת בחלה. וכן אם הקדישתה מִשֶּׁגִּלְגְּלָה, וּפְדָאַתָּה, חַיֶּבֶת, כיון שבשעת חיובה היתה של הדיוט. אבל אם הִקְדִּישַׁתָּהּ עַד שֶׁלֹּא גִלְגְּלָה, וְגִלְגְּלָהּ הַגִּזְבָּר, נמצא שבזמן שהיתה עשויה להתחייב בחלה היתה של הקדש, הפטור מן החלה, וְאַחַר כָּךְ פְּדָאַתָּהּ, פְּטוּרָה מן החלה, כיון שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָהּ (-בשעה שהיתה ראויה להתחייב, והיינו בשעת גלגולה), הָיְתָה פְטוּרָה, כיון שהיתה ברשות הקדש.
