מסכת יומא, פסקי הלכות, פרק ח (ג)
[פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף, במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים לענין הלכה, ואין לסמוך על הדברים למעשה]
נה. האומר 'אחטא ואשוב', אין מניחים לו מן השמים לחזור בתשובה. האומר 'אחטא ויום הכפורים מכפר', אין יום הכפורים מכפר.
נו. עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו.
נז. המצער את חבירו, אפילו בדיבור בלבד, צריך לפייסו. ואם אינו מתפייס, יפייסו בפני שלש חבורות של שלשה בני אדם.
נח. החוטא לחבירו, ומת הלה בלא שפייסו, מביא עשרה בני אדם ומעמידם ליד קברו, ואומר 'חטאתי לה' אלוקי ישראל ולפלוני זה שחבלתי בו'.
נט. המבקש מחילה מחבירו שלש פעמים, ואין הלה רוצה למחול לו, אינו צריך לחזור ולבקש שוב. אבל אם חטא לרבו, צריך לפייסו אפילו פעמים רבות, עד שימחל לו.
ס. מצוה על האדם להתוודות בערב יום הכפורים קודם אכילת סעודה המפסקת. ומתוודה בליל יום הכפורים, בשחרית, במוסף, במנחה ובנעילה.
סא. את נוסח הוידוי אומר היחיד אחר תפילתו, ושליח ציבור אומרו באמצע התפילה.
סב. עיקר נוסח הוידוי הוא אמירת 'אבל חטאנו', ויש לעמוד בשעה שאומרים זאת.
סג. סדר הוידוי הוא 'חטאנו, עוינו, פשענו', והיינו שמבקש תחילה מחילה על השגגות, אחר כך על הזדונות, ובסוף על המרדים.
סד. ביום הכפורים נושאים הכהנים כפיהם ארבע פעמים, בשחרית, במוסף, במנחה ובנעילה.
סה. תפילת נעילה היא אמירת שבע ברכות, כמו שאר תפילות יום הכפורים, ומוסיף בה נוסח 'מה אנו מה חיינו', היחיד מוסיף זאת בסוף תפילתו, ושליח ציבור מוסיף זאת באמצע תפילתו.
סו. המנהג הוא שאף לאחר שהתפללו תפילת נעילה, מתפללים תפילת ערבית.
סז. הרואה קרי בליל יום הכפורים, בבוקר ישפשף את הקרי שהתייבש על בשרו, ויטבול. והרואה קרי ביום הכפורים עצמו, טובל ללא שפשוף, כיון שהוא עדיין לח ואינו חוצץ.
סח. הרואה קרי ביום הכפורים (שלא בכוונה), ידאג כל השנה, ואם השלים שנתו, מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
(ספר יוחסין)
