מסכת כלים, פרק ה, משנה ה

משנה ה: מוּסַף הַתַּנּוּר שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, טָהוֹר. וְשֶׁל נַחְתּוֹמִין, טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עָלָיו אֶת הַשַּׁפּוּד. רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹפֶה בוֹ כְּשֶׁהוּא נִדְחָק. כַּיּוֹצֵא בוֹ, מוּסַף הַיּוֹרָה שֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים, טָמֵא. וְשֶׁל צַבָּעִים, טָהוֹר:

משנה ה: מוּסַף הַתַּנּוּר – התוספת שבונים על גבי התנור, סביב שפתו, כדי לשמור את חומו, בתנור שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים חלק זה טָהוֹר, אף אם התנור עצמו נטמא, כיון שאין תוספת זו נחשבת כחלק מהתנור. וּבתנור שֶׁל נַחְתּוֹמִין, אם נטמא התנור גם 'מוסף התנור' טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עָלָיו אֶת הַשַּׁפּוּד המיועד לצליית הבשר, וכיון שנאמר בפסוק לגבי טומאת תנור (ויקרא יא לה) 'תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ טְמֵאִים הֵם וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם' דרשו חכמים מהלשון 'טמאים יהיו לכם', לכל שבצרכיכם, כלומר, כל מה שהוא לצורך התנור, הרי הוא נטמא עמו. רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר, הטעם שבתנור של נחתומים נטמא גם 'מוסף התנור' הוא מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹפֶה בוֹ כְּשֶׁהוּא נִדְחָק, כלומר, כשיש בני אדם רבים הרוצים לקנות פת מהנחתום, הרי הוא אופה פת גם במוסף התנור, ומחמת כן נחשב הוא כחלק מהתנור, ונטמא עמו. כַּיּוֹצֵא בוֹ – דין נוסף הדומה לדין זה, מוּסַף הַיּוֹרָה – תוספת של טיט ששמים בשפת הקדירה, להגביה את שפתה מעט, כדי שכאשר ירתחו המים שביורה לא יישפכו החוצה אלא ישארו בתוך אותה תוספת של טיט, אם היתה זו יורה שֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים, הרי 'מוסף' זה טָמֵא, אם נטמאה היורה, כיון שגם באותה תוספת נכנס השמן שביורה, ונמצא שהשימוש בתוספת הוא גם כשימוש של היורה עצמה, ולא רק כדי שלא יישפכו המים לחוץ. וְאם היתה זו יורה שֶׁל צַבָּעִים, 'מוסף' זה טָהוֹר, כיון שמקפידים הצבעים שלא למלא את הצבע עד גובה התוספת, כדי שלא יתקלקל הצבע, ונמצא שהשפה מיועדת רק למנוע את שפיכת המים לחוץ, וכיון שכך אינה נחשבת כחלק מהיורה, ואינה נטמאת עמה.