מסכת כלים, פרק ה, משנה ז

משנה ז: תַּנּוּר שֶׁנִּטְמָא, כֵּיצַד מְטַהֲרִין אוֹתוֹ. חוֹלְקוֹ לִשְׁלֹשָׁה, וְגוֹרֵר אֶת הַטְּפֵלָה עַד שֶׁיְּהֵא בָאָרֶץ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ לִגְרֹר אֶת הַטְּפֵלָה, וְלֹא עַד שֶׁיְּהֵא בָאָרֶץ, אֶלָּא מְמַעֲטוֹ מִבִּפְנִים אַרְבָּעָה טְפָחִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, וְצָרִיךְ לְהַסִּיעוֹ. חִלְּקוֹ לִשְׁנַיִם, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַגָּדוֹל טָמֵא וְהַקָּטָן טָהוֹר. חֲלָקוֹ לִשְׁלֹשָׁה, אֶחָד גָּדוֹל כִּשְׁנַיִם, הַגָּדוֹל טָמֵא, וּשְׁנַיִם הַקְּטַנִּים טְהוֹרִין:

משנה ז: כפי שהתבאר לעיל, תנור חרס עשוי כמו כלי שאין לו תחתית, ומניחים אותו על הארץ, והקרקע נעשית כתחתית התנור, ומדביקים אותו בטיט לקרקע, וכן טחים את חלקו החיצוני בטיט כדי שיישמר החום בתוכו, וכיון שכלי חרס שנטמא אין לו תקנה לטהרו על ידי טבילה וכדומה, משנתנו מבארת שניתן לשוברו באופן שיתבטל ממנו שם 'תנור', ואז הוא נטהר מטומאתו. תַּנּוּר של חרס שֶׁנִּטְמָא, כֵּיצַד מְטַהֲרִין אוֹתוֹ, והרי אף אם ישברנו לשני חלקים הרי הדין הוא שאם נשבר התנור ונשאר רובו קיים, נשאר בטומאתו, וכשחולקו לשנים בהכרח יהיה חלק אחד גדול מחבירו ויהא חלק זה רובו של תנור הנשאר בטומאתו, ולכן חוֹלְקוֹ לִשְׁלֹשָׁה חלקים, שאין באחד מהם שיעור רובו של התנור, וְגוֹרֵר אֶת הַטְּפֵלָה – ומקלף את הטיט הדבוק על התנור מבחוץ, כיון שכל זמן שהוא קיים נחשב הוא כמחבר את חלקי התנור זה לזה, וחלוקה זו לשלשה חלקים צריכה להיעשות עַד שֶׁיְּהֵא בָאָרֶץ, כלומר מראש התנור ועד הקרקע, ואין די בכך שיחלוק את רוב התנור. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ לִגְרֹר אֶת הַטְּפֵלָה, אלא אף אם נשאר הטיט על גבי התנור אינו נחשב כחיבור, וכיון שחילק את התנור עצמו לשלשה חלקים הרי הוא נטהר, וְכן לֹא עַד שֶׁיְּהֵא בָאָרֶץ – אינו צריך לחלקו עד שיגיע בחלוקתו לארץ, אֶלָּא די בכך שמְמַעֲטוֹ מִבִּפְנִים – חולקו מבפנים לשלשה חלקים עד שלא יהא בשום חלק אפילו אַרְבָּעָה טְפָחִים, שזהו השיעור הקטן ביותר של תנור, וכיון שעשה כן נטהר התנור מטומאתו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אף על פי שחילק את התנור לשלשה חלקים עדיין לא נטהר התנור, וְצָרִיךְ לְהַסִּיעוֹ – צריך להפריד ולהרחיק את החלקים זה מזה, ורק אז נטהר הוא מטומאתו. ואם חִלְּקוֹ לִשְׁנַיִם – חילק את התנור לשני חלקים, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַגָּדוֹל טָמֵא, שהברי הוא 'רובו של תנור', ונשאר בטומאתו, וְהַקָּטָן טָהוֹר. ואם חֲלָקוֹ לִשְׁלֹשָׁה חלקים שאינם שוים, אלא אֶחָד גָּדוֹל כִּשְׁנַיִם, הַגָּדוֹל טָמֵא, שהרי יש בו שיעור רובו של תנור, ונשאר בטומאתו, וּשְׁנַיִם הַקְּטַנִּים טְהוֹרִין.