מסכת כלים, פרק טז, משנה ז

משנה ז: הַמַּלְקוֹט שֶׁל בָּקָר, וְהֶחָסִים שֶׁלּוֹ, וְהַמַּדָּף שֶׁל דְּבוֹרִים, וְהַמְּנָפָה, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. כְּסוּי שֶׁל קֻפְסָא, טָמֵא. כְּסוּי קַמְטְרָא, טָהוֹר. כְּסוּי תֵּבָה, כְּסוּי טֶנִי, וְהַמַּכְבֵּשׁ שֶׁל חָרָשׁ, וְהַכֶּסֶת שֶׁתַּחַת הַתֵּבָה, וְהַקִּמְרוֹן שֶׁלָּהּ, וְאַנְגְּלִין שֶׁל סֵפֶר, בֵּית הַנֶּגֶר, בֵּית הַמַּנְעוּל, וּבֵית הַמְּזוּזָה, וְתִיק נְבָלִין, וְתִיק כִּנּוֹרֶת, וְהָאֵמוּם שֶׁל גּוֹדְלֵי מִצְנָפוֹת, וְהַמַּרְכּוֹף שֶׁל זַמָּר, וּרְבִיעִית שֶׁל אַלָּיִת, וּגְנוֹגְנִית הֶעָנִי, וְסָמוֹכוֹת הַמִּטָּה, וּטְפוּס שֶׁל תְּפִלָּה, וְאֵמוּם שֶׁל עוֹשֵׂה סוּתוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים. זֶה הַכְּלָל, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּל מְשַׁמְּשֵׁי מְשַׁמְּשָׁיו שֶׁל אָדָם בִּשְׁעַת מְלָאכָה וְשֶׁלֹּא בִשְׁעַת מְלָאכָה, טָמֵא. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בִשְׁעַת מְלָאכָה, טָהוֹר:

משנה ז: הַמַּלְקוֹט שֶׁל בָּקָר – פיסת עור שנותנים בעיני הפרה בשעה שהיא דשה את החיטים, כדי שלא תלך למקום אחר אלא תסתובב באותו מקום ותדוש את התבואה, וְהֶחָסִים שֶׁלּוֹ – חבלים קלועים ששמים בפיה של הפרה בשעה שהיא דשה, כדי לחסום אותה שלא תאכל מהתבואה, וְהַמַּדָּף שֶׁל דְּבוֹרִים – כלי ששמים בו גללי בקר ומדליקים בהם אש, כדי להבריח את הדבורים על ידי העשן, וְהַמְּנָפָה – כלי שמניפים בו בימות החמה, להשיב רוח, כיון שלכל אלו אין צורת כלי, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין – אינם מקבלים טומאה. כְּסוּי שֶׁל קֻפְסָא – כסות שבה מכסה האשה את הקופסא המיוחדת לתכשיטיה, אותו כיסוי טָמֵא – מקבל טומאה, כיון שמניחים עליו תכשיטים שמוציאים מהקופסא, ונמצא שהוא משמש את הכלי בין בזמן מלאכה ובין שלא בזמן מלאכה, ובאופן זה הוא מקבל טומאה, ככלל שיבואר בסיום המשנה. כְּסוּי קַמְטְרָא – כיסוי של תיבה ששומרים בה את הבגדים, שהוא משמש את הכלי רק בזמן מלאכה, טָהוֹר. כְּסוּי תֵּבָה – כיסוי עץ של תיבה גדולה, שאין לו בית קיבול ואין דרך להניח עליו דברים כיון שהוא גבוה, כְּסוּי טֶנִי – כיסוי של סל, וְהַמַּכְבֵּשׁ שֶׁל חָרָשׁ – כלי מיוחד שמשתמש בו הנגר כדי ליישר את העץ שהתעקם, וְהַכֶּסֶת שֶׁתַּחַת הַתֵּבָה – בגד שמניחים מתחת לתיבה של עץ, כדי שלחלוחית הקרקע לא תקלקל את העץ, וְהַקִּמְרוֹן שֶׁלָּהּ – מכסה שמעל התיבה, העשוי כאהל הנטוי מעליה ומשתמשים בו להגן על התיבה כשיורדים גשמים, וְאַנְגְּלִין שֶׁל סֵפֶר – נרתיק של עור של ספר תורה, בֵּית הַנֶּגֶר – נרתיק של עור שמכניסים בו את ה'נגר' (שזהו יתד שמניחים מאחורי הדלת כדי לנעול אותה מבפנים) בזמן שאין משתמשים בו, בֵּית הַמַּנְעוּל – נרתיק של עור שמכניסים בו את המנעול של הדלת כשאינה נעולה, וּבֵית הַמְּזוּזָה – קנה של מתכת או של עץ שנותנים בתוכו את המזוזה וקובעים אותו בפתח הבית, וְתִיק נְבָלִין וְתִיק כִּנּוֹרֹת – תיקי עור שמכניסים בהם נבלים וכינורות (ואפילו בזמן שהנבלים והכינורות עצמם מקבלים טומאה, וכאופן שהתבאר לעיל (פט"ו מ"ו)), וְהָאֵמוּם שֶׁל גּוֹדְלֵי מִצְנָפוֹת – דפוס העשוי בצורת ראש אדם, ומכיני המצנפות משתמשים בו כדי להכין עליו את המצנפות, וְהַמַּרְכּוֹף שֶׁל זַמָּר – סוס של עץ העשוי למשחק של זמרים וכיוצא בהם, וּרְבִיעִית שֶׁל אַלָּיִת – כלי שיושבת עליו האשה המקוננת על המת, וּגְנוֹגְנִית הֶעָנִי – מגן שעושה הפועל העני מעל ראשו כשהוא עובד בשמש, וְסָמוֹכוֹת הַמִּטָּה – קורות עץ שסומכים בהם את המטה, שלא תיפול, וּטְפוּס שֶׁל תְּפִלָּה – דפוס של עץ המשמש לעשיית תפילין של ראש, וְאֵמוּם שֶׁל עוֹשֵׂה סוּתוֹת – דפוס עץ של אורגי בגדים, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים – אינם מקבלים טומאה. זֶה הַכְּלָל, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּל הכלים שהם מְשַׁמְּשֵׁי מְשַׁמְּשָׁיו שֶׁל אָדָם, כלומר משמשים את הכלים המשמשים את האדם, ושימוש זה הוא בין בִּשְׁעַת מְלָאכָה של הכלים המשמשים את האדם וּבין שֶׁלֹּא בִשְׁעַת מְלָאכָה, טָמֵא – מקבלים טומאה. וְכֹל כלי שֶׁאֵינוֹ משמש את הכלי המשמש את האדם אֶלָּא בִשְׁעַת מְלָאכָה, הרי זה טָהוֹר.