מסכת כלים, פרק ט, משנה א

פרק ט, משנה א: מַחַט אוֹ טַבַּעַת שֶׁנִּמְצְאוּ בִנְחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, נִרְאִין אֲבָל לֹא יוֹצְאִים, אִם אוֹפֶה אֶת הַבָּצֵק וְהוּא נוֹגֵעַ בָּהֶן, טָמֵא. בְּאֵיזֶה בָצֵק אָמְרוּ, בְּבָצֵק הַבֵּינוֹנִי. נִמְצְאוּ בִטְפֵלַת הַתַּנּוּר מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, אִם בְּטָמֵא, טְמֵאִין. וְאִם בְּטָהוֹר, טְהוֹרִים. נִמְצְאוּ בִמְגוּפַת הֶחָבִית, מִצִּדֶּיהָ, טְמֵאִים, מִכְּנֶגֶד פִּיהָ, טְהוֹרִים. נִרְאִין בְּתוֹכָהּ אֲבָל לֹא לַאֲוִירָהּ, טְהוֹרִין. שׁוֹקְעִים בְּתוֹכָהּ וְתַחְתֵּיהֶם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, טְהוֹרִין:

משנה א: כפי שהתבאר לעיל, תנור עשוי ככלי שאין לו תחתית, ומחברים אותו לקרקע, והקרקע עצמה נעשית כתחתית לתנור. מַחַט אוֹ טַבַּעַת של מתכת, טמאים, שֶׁנִּמְצְאוּ בִנְחֻשְׁתּוֹ – בתחתיתו שֶׁל התַּנּוּר, והיינו בקרקע שמעליה חיברו את התנור, באופן שאותם מחט או טבעת נִרְאִין – רואים אותם בתחתית התנור, אֲבָל לֹא יוֹצְאִים – אינם בולטים מהקרקעית אל תוך חלל התנור, אִם אוֹפֶה אֶת הַבָּצֵק וְהוּא נוֹגֵעַ בָּהֶן – אם בשעה שמכניסים את הבצק לאפיה בתנור נוגע הבצק באותם כלי מתכת טמאים, הרי התנור עצמו טָמֵא, כיון שנחשב הדבר כאילו הם נמצאים בתוך התנור ומטמאים אותו. מוסיפה המשנה ומבארת, בְּאֵיזֶה בָצֵק אָמְרוּ שבודקים בו, האם הוא נוגע באותם מתכות, בְּבָצֵק הַבֵּינוֹנִי, אבל בצק רך מידי נכנס לחורים ולסדקים, ואין נגיעתו מוכיחה שאותן מתכות נמצאות בחלל התנור, ובצק קשה מידי אינו נדבק כלל לקרקעית התנור, ויתכן שהמתכות הללו נמצאות בחלל התנור אף שלא נגעו בבצק. ורק כאשר הבצק הוא בינוני ניתן להוכיח מנגיעתו באותן מתכות שאכן נמצאות הן בחלל התנור ומטמאות אותו.

נִמְצְאוּ מחט או טבעת טהורים בִטְפֵלַת הַתַּנּוּר – בטיט שמדביקים על כתלי התנור סביב כדי להחזיק את חומו, והיה התנור כולו מונח בתוך אהל המת, אך מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, והיינו שהיה פתח התנור סתום במכסה המהודק עליו היטב, אִם בְּטָמֵא – אם התנור עצמו נטמא מאהל המת, והיינו באופן שלא היה ה'צמיד פתיל' סגור כראוי, ומחמת כן נכנסה טומאת אהל המת לכלי וטימאה את התנור, טְמֵאִין – נטמאים אף אותם מתכות שנמצאות בתוך הטיט של התנור. וְאִם בְּטָהוֹר – אם התנור עצמו נשאר בטהרתו, והיינו כשה'צמיד פתיל' סגור כראוי וחוצץ בפני הטומאה, אף אותן כלי מתכות שבתוך הטיט טְהוֹרִים.

נִמְצְאוּ המחט או הטבעת בִמְגוּפַת הֶחָבִית – בטיט שעושים ממנו כיסוי לחבית, והיתה החבית כולה מוקפת צמיד פתיל ומונחת בתוך אהל המת (והדין הוא שכלי מתכת הנמצא בתוך כל המוקף צמיד פתיל מקבל טומאה, ורק אם הוא בלוע בתוך כלי חרס המוקף צמיד פתיל אינו נטמא באהל המת), אם היו מתכות אלו בטיט הנמצא מִצִּדֶּיהָ של החבית, טְמֵאִים, כיון שבצידי החבית אין צורך כלל בטיט (בשונההמהתנור המובא לעיל, שיש צורך בטיט אף בצידי התנור, כדי לשמור את חומו), וממילא אין כלי המתכות הללו בטלים לטיט, והרי הם מקבלים טומאה ככל כלי מתכת הנמצא באהל המת, הגם שהוא בכלי המוקף צמיד פתיל, אבל אם היו המחט או הטבעת מִכְּנֶגֶד פִּיהָ – בטיט הסותם את פי החבית, ששם יש צורך בטיט שנעשה מכסה לחבית, הרי הם בטלים לטיט של כיסוי החבית, וכשם שהחבית וכיסויה אינם מקבלים טומאה כיון שהם מוקפים צמיד פתיל, כך אותם כלי מתכת הטמונים בתוך אותו טיט טְהוֹרִים. והאופנים שבהם טהורים אותם כלי מתכות הם כאשר הם נִרְאִין בְּתוֹכָהּ – אפילו אם אפשר לראות אותם מתוך החבית, כשהם מוטבעים בתוך הטיט, אֲבָל לֹא לַאֲוִירָהּ – אך אינם בולטים כלל לתוך אויר החבית, אזי הם טְהוֹרִין. וכן כאשר הם שׁוֹקְעִים בְּתוֹכָהּ – בולטים לתוך אויר החבית, וְתַחְתֵּיהֶם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם – אך מכוסים הם במעט טיט, ואפילו הוא דק כקליפת השום, הרי הם טְהוֹרִין, כיון שבאופנים הללו נחשבים הם כחלק ממכסה החבית, ובטלים אליו, וכשם שהוא לא נטמא מחמת שהחבית מוקפת צמיד פתיל כך הם אינם נטמאים, אך כאשר המחט או הטבעת עצמם בולטים לחלל החבית ואינם מוקפים בטיט כלל, הרי הם ככל כלי מתכות הנמצאים בתוך כלי באהל המת, שאף אם הכלי מוקף צמיד פתיל הרי הם נטמאים.