מסכת כלים, פרק ט, משנה ה

משנה ה: חֲרָסִין שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן מַשְׁקִין טְמֵאִין וְנָפְלוּ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, הֻסַּק הַתַּנּוּר, טָמֵא, שֶׁסּוֹף מַשְׁקֶה לָצֵאת. וְכֵן בְּגֶפֶת חֲדָשָׁה, אֲבָל בִּישָׁנָה, טָהוֹר. וְאִם יָדוּעַ שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶן מַשְׁקִין, אֲפִלּוּ לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים, נִטְמָא:

משנה ה: חֲרָסִין שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן מַשְׁקִין טְמֵאִין – כלי חרס שהשתמש בהם למשקים טמאים, והודחו הכלים שלש פעמים ולא נשאר על גבם משקים טמאים כלל, וְנָפְלוּ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, אם הֻסַּק הַתַּנּוּר בהיותם בתוכו הרי התנור טָמֵא, כיון שֶׁסּוֹף מַשְׁקֶה לָצֵאת – על ידי הסקת התנור יוצאים המשקים הבלועים בתוך החרס, ונטמא התנור על ידי המשקה הטמא שהיה בלוע ויצא עתה לאויר התנור. וְכֵן בְּגֶפֶת חֲדָשָׁה – פסולת של זיתים לאחר שהוציאו מתוכם את השמן, ועדיין לא עברו שנים עשר חודשים, שאם נפלה גפת זו לחלל התנור, והוסק התנור, הרי חום התנור מוציא את השמן המועט הבלוע בתוכם, ואם היו טמאים הרי הם מטמאים את התנור. אֲבָל בִּישָׁנָה – אם היתה זו גפת שעברו עליה שנים עשר חודש, מן הסתם כבר יצא כל השמן הבלוע בגפת, והתנור טָהוֹר. וְאִם יָדוּעַ שֶׁעדיין יּוֹצֵא מֵהֶן מַשְׁקִין, אֲפִלּוּ לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים, נִטְמָא התנור.