מסכת כלים, פרק יב, משנה ג

משנה ג: כִּסּוּי טֶנִי שֶׁל מַתֶּכֶת, שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. וְשֶׁל רוֹפְאִים, טָמֵא. הַדֶּלֶת שֶׁבַּמִּגְדָּל, שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, טְהוֹרָה. וְשֶׁל רוֹפְאִים, טְמֵאָה. הַיַּתּוּכִין, טְמֵאִים. וְהַפְּרָכִין, טְהוֹרִין. עַקְרַב בֵּית הַבַּד, טְמֵאָה. וְאֻנְקְלִי שֶׁבַּכְּתָלִים, טְהוֹרָה:

משנה ג: 'טני' הוא כלי גדול ממתכת המחזיק שלשה קבים, ובעלי בתים משתמשים בו להניח בתוכו גרוטאות של מתכת, הרי הוא מקבל טומאה, וכִּסּוּי טֶנִי שֶׁל מַתֶּכֶת, כלומר, כאשר הכיסוי של הטני עשוי ממתכת, וזהו טני שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְטַמֵּא – סובר שכיסוי זה מקבל טומאה, כיון שיש לו בית קיבול ולפעמים מניחים שם בעלי בתים את גרוטאות המתכת, הרי הוא נחשב כלי, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, כיון שהם סוברים שכיסוי אינו נחשב כלי, מאחר ואין משתמשים בו שימוש קבוע להניח בו דברים, ואין לו שם בפני עצמו, אינו מקבל טומאה. וְכיסוי טני שֶׁל רוֹפְאִים, טָמֵא – מקבל טומאה, כיון שהרופאים רגילים להניח בכיסוי הטני שלהם סממנים ותחבושות שהוא צריך להשתמש בהם כשבא לבקר את החולה, וכיון שזהו תשמיש חשוב נחשב הכיסוי ככלי לדברי הכל, ומקבל טומאה.

הַדֶּלֶת שֶׁבַּמִּגְדָּל – דלת של מתכת הקבועה בארון גדול, שיש בו מקום לארבעים סאה ומחמת כן אינו מקבל טומאה (שאין כלי עץ מקבל טומאה אלא אם כן דרך לטלטלו מלא וריקן, וארון זה לרוב גודלו אין דרך לטלטלו כשהוא מלא), אם היה זה ארון שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, הדלת שבו טְהוֹרָה, כיון שדלת המתכת בטלה לארון העץ, והרי זה כמתכת המשמש את העץ, שדינו כדין הארון שאינו מקבל טומאה. וגם כשהדלת אינה מחוברת למגדל אינה מקבלת טומאה, כיון שאין לה בית קיבול ואין לה שם חשוב בפני עצמו (אלא מכונה 'דלת המגדל', ואילו סתם 'דלת' היא של בית). וְאילו דלת מתכת שבמגדל עץ שֶׁל רוֹפְאִים, טְמֵאָה – מקבל טומאה, כיון שדרך הרופא להסיר את הדלת מהמגדל ולהניח עליה את הסממנים והתחבושות.

הַיַּתּוּכִין – מלקחיים שמוציאים בהם מעל האש את הכלי שמתיכים בתוכו מתכות ומונח על האש, טְמֵאִים – מקבלים טומאה. וְהַפְּרָכִין – מלקחיים שמזיזים עמהם את אותו כלי שמתיכים בתוכו מתכות, אך מלקחיים אלו מחוברים לכותל הכירה, והרי הם נחשבים כמחוברים לקרקע, ולכן טְהוֹרִין, ככל כלי המחובר לקרקע, שאינו מקבל טומאה. עַקְרַב בֵּית הַבַּד – וו של ברזל הקבוע בבית הבד (שכותשים בו את הזיתים), ותולים עליו את הכלים של בית הבד, טְמֵאָה, כיון שבית הבד עצמו מקבל טומאה, שהרי הוא כלי המיטלטל, וְאֻנְקְלִי שֶׁבַּכְּתָלִים – אבל וו ברזל הקבוע בכותל, ותולים עליו כלים, כיון שהוא מחובר לקרקע, טְהוֹרָה, שהרי כל כלי שמשתמשים בו כשהוא מחובר לקרקע, אינו מקבל טומאה.