מסכת כלים, פרק יח, משנה א

משנה א: הַשִּׁדָּה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נִמְדֶּדֶת מִבִּפְנִים. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נִמְדֶּדֶת מִבַּחוּץ. מוֹדִים אֵלּוּ וָאֵלּוּ שֶׁאֵין עֳבִי הָרַגְלַיִם וָעֳבִי לִזְבְּזִין נִמְדָּד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מוֹדִים שֶׁעֳבִי הָרַגְלַיִם וָעֳבִי לִזְבְּזִין נִמְדָּד, וּבֵינֵיהֶם אֵינוֹ נִמְדָּד. רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר, אִם הָיוּ הָרַגְלַיִם גְּבוֹהוֹת טֶפַח, אֵין בֵּינֵיהֶם נִמְדָּד. וְאִם לָאו, בֵּינֵיהֶן נִמְדָּד:

פרק יח, משנה א: כפי שהתבאר לעיל (פרק ט"ו מ"א) 'שידה', והוא כמין ארון גדול, שמקבלת ארבעים סאה בלח, שהם כוריים ביבש, אינה מקבלת טומאה. משנתנו מבארת כיצד משערים את גודלה של השידה. הַשִּׁדָּה, שהתבאר לעיל שאם היא מקבלת ארבעים סאה בלח אינה מקבלת טומאה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נִמְדֶּדֶת רק מִבִּפְנִים, כלומר, יש צורך שיהא בתוכה, בין דפנותיה, חלל הראוי לקבל ארבעים סאה בלח, והיינו אמה על אמה בגובה שלש אמות. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נִמְדֶּדֶת מִבַּחוּץ – מודדים אותה יחד עם הדפנות והתחתית שלה, ואף שבתוכה אין מקום לארבעים סאה, כיון שיחד עם הדפנות עצמן יש שיעור של ארבעים סאה, הרי היא טהורה ואינה מקבלת טומאה. וטעמם של בית הלל, כיון שעיקר הטעם ששידה המחזיקה ארבעים סאה אינה מקבלת טומאה הוא כיון שזהו כלי גדול כל כך שאינו עשוי לטלטול (וממילא אינו דומה ל'שק' שהוזכר בפסוק, שדרכו להיטלטל גם כשהוא מלא), הרי גם הדפנות והתחתית של השידה מוסיפים לכובד שלה, ויש למודדם יחד עמה. מוֹדִים אֵלּוּ וָאֵלּוּ – בית שמאי ובית הלל, שֶׁאֵין עֳבִי הָרַגְלַיִם של השידה וָעֳבִי לִזְבְּזִין – כמין זר העשוי לקישוט ובולט מעל שפת השידה, נִמְדָּד, כיון שהרגלים והלזבזין אינם חלק מהשידה עצמה, אלא כדבר חיצוני שחיברוהו לשידה, ולכן אינו נמדד עמה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מוֹדִים בית שמאי ובית הלל שֶׁעֳבִי הָרַגְלַיִם וָעֳבִי לִזְבְּזִין נִמְדָּד, כיון שעוביים הוא כנגד עובי הדפנות, הרי הם נחשבים כחלק מהשידה, וְרק האויר שבֵינֵיהֶם – בין הרגלים של השידה, בחלל שלמטה מתחתית השידה, אֵינוֹ נִמְדָּד. רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר, רק אִם הָיוּ הָרַגְלַיִם גְּבוֹהוֹת טֶפַח, אֵין האויר שבֵּינֵיהֶם נִמְדָּד, כיון שגובה טפח הוא מקום חשוב, ואינו בטל לשידה. וְאִם לָאו, שלא היה גובה הרגלים טפח, גם האויר שבֵּינֵיהֶן נִמְדָּד, ומודדים זאת כאילו התחתית של השידה מגיעה עד הארץ.