מסכת כלים, פרק י, משנה ו

משנה ו: חָבִית שֶׁנִּקְּבָה וּסְתָמוּהָ שְׁמָרִים, הִצִּילוּהָ. פְּקָקָהּ בִּזְמוֹרָה, עַד שֶׁיְּמָרַח מִן הַצְּדָדִים. הָיוּ שְׁתַּיִם, עַד שֶׁיְּמָרַח מִן הַצְּדָדִין וּבֵין זְמוֹרָה לַחֲבֶרְתָּהּ. נֶסֶר שֶׁהוּא נָתוּן עַל פִּי הַתַּנּוּר, אִם מֵרַח מִן הַצְּדָדִין, הִצִּיל. הָיוּ שְׁנַיִם, עַד שֶׁיְּמָרַח מִן הַצְּדָדִין וּבֵין נֶסֶר לַחֲבֵרוֹ. עֲשָׂאָן בְּסִינִין אוֹ בְשֹׁגְמִין, אֵינוֹ צָרִיךְ לְמָרֵחַ מִן הָאֶמְצָע:

משנה ו: חָבִית הסתומה בצמיד פתיל, שֶׁנִּקְּבָה, וּסְתָמוּהָ שְׁמָרִים – השמרים שבתחתית החבית סתמו את הנקב, הִצִּילוּהָ מלקבל טומאה. וכדעת חכמים במשנה הקודמת, שסתימת 'צמיד פתיל' אינה צריכה להיות דוקא מבחוץ ומעל החבית, אלא גם מתוך החבית עצמה.

פְּקָקָהּ בִּזְמוֹרָה – כיסה האדם את הנקב שבחבית בענף עץ, אין זה נחשב כ'צמיד פתיל' עַד שֶׁיְּמָרַח את הזמורה בטיט מִן הַצְּדָדִים שלה, ובכך יחברנה למקום הפתוח שבחבית, ונחשבת סתימה זו כצמיד פתיל, ואין צורך שימרח על גבי הזמורה או תחתיה, כיון שהזמורה נחשבת כדבר סתום ואטום מצד עצמו. אבל אם הָיוּ שְׁתַּיִם – סתם את הפתח בשתי זמורות זו ליד זו, אין זו סתימה של צמיד פתיל עַד שֶׁיְּמָרַח גם מִן הַצְּדָדִין וְגם בֵין זְמוֹרָה לַחֲבֶרְתָּהּ, כיון שיש אויר ביניהן, וכל זמן שלא מירח שם בטיט וכדומה אין זו נחשבת כסתימה של צמיד פתיל.
נֶסֶר – לוח עץ שֶׁהוּא נָתוּן עַל פִּי הַתַּנּוּר, לכסות את פתחו, אִם מֵרַח אותו והדביקו מִן הַצְּדָדִין, הרי זו סתימה של צמיד פתיל, והִצִּיל את התנור מלקבל טומאה. הָיוּ שְׁנַיִם – אם סתם את פי התנור בשני נסרים זה ליד זה, אין זו נחשבת סתימה של צמיד פתיל עַד שֶׁיְּמָרַח וידביק בטיט מִן הַצְּדָדִין, וּבֵין נֶסֶר לַחֲבֵרוֹ. עֲשָׂאָן בְּסִינִין אוֹ בְשֹׁגְמִין – אם מילא את החלל שבין הנסרים בקליפות עץ סנה או בקליפות עץ שגמין, והוא עץ שעם העשוי כמו גומי, וקליפות אלו סותמות היטב את החלל שבין שני הנסרים, אֵינוֹ צָרִיךְ לְמָרֵחַ מִן הָאֶמְצָע, בין הנסרים, אלא רק מן הצדדים.