מסכת כלים, פרק כד, משנה א

פרק כד, משנה א: שְׁלֹשָׁה תְרִיסִין הֵם. תְּרִיס הַכָּפוּף, טָמֵא מִדְרָס. וְשֶׁמְּשַׂחֲקִין בּוֹ בַּקֻּנְפּוֹן, טָמֵא טְמֵא מֵת. וְדִיצַת הָעַרְבִיִּין, טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

פרק כד

משנה א: שְׁלֹשָׁה מיני תְרִיסִין (-מגינים) הֵם, שדיניהם חלוקים זה מזה. תְּרִיס הַכָּפוּף לשלשה צדדים, ומגן על הלוחם המחזיק בו מחץ הבא ממולו או משני צדדיו, כיון שדרך החיילים לשכב עליו בזמן המלחמה, הרי הוא טָמֵא טומאת מִדְרָס, וכל שכן שנטמא בטומאת מת. וּתריס שֶׁמְּשַׂחֲקִין בּוֹ בַּקֻּנְפּוֹן – במקומות משחקי המלחמה, והוא מגן עגול וקטן, ומתלמדים בו הלוחמים להגן על עצמם מחרב הלוחם שכנגדם, הרי הוא טָמֵא טְמֵא מֵת, וכן שאר הטומאות, מלבד טומאת מדרס, כיון שאינו מיוחד לישיבה, ואף מקפידים שלא לשבת עליו כיון שהוא מקושט ביותר. וְדִיצַת הָעַרְבִיִּין – מגן קטן ביותר העשוי למשחק של ילדי הערביים, אינו נחשב 'כלי' כלל, וטְהוֹרָה מִכְּלוּם – אינה מקבלת שום טומאה.