מסכת כלים, פרק כד, משנה טז

משנה טז: שָׁלֹשׁ סְבָכוֹת הֵן. שֶׁל יַלְדָּה, טְמֵאָה טֻמְאַת מִדְרָס. שֶׁל זְקֵנָה, טְמֵאָה טְמֵא מֵת. וְשֶׁל יוֹצֵאת לַחוּץ, טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

משנה טז: שָׁלֹשׁ סְבָכוֹת (-רשת ארוגה המשמשת לכיסוי ראש האשה) הֵן, שדיניהן חלוקים לענין טומאה וטהרה, סבכה שֶׁל יַלְדָּה, שהיא רכה וראויה גם לישיבה, טְמֵאָה טֻמְאַת מִדְרָס. וסבכה שֶׁל זְקֵנָה, שהיא קשה, ואינה ראויה לישיבה, טְמֵאָה טְמֵא מֵת ושאר טומאות, אך אינה נטמאת טומאת מדרס. וּסבכה שֶׁל אשה כשהיא יוֹצֵאת לַחוּץ, שהיא קטנה ומשמשת לקישוט, טְהוֹרָה מִכְּלוּם, כיון שאין בה שיעור בגד לקבל טומאה.