משנה ח: בִּגְדֵי עֲנִיִּים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין מִדְרָס. טַלִּית שֶׁהִתְחִיל בָּהּ לְקָרְעָהּ, כֵּיוָן שֶׁנִּקְרַע רֻבָּהּ, אֵינוֹ חִבּוּר. הֶעָבִים וְהָרַכִּים, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ:
משנה ח: בִּגְדֵי עֲנִיִּים, שהם עשויים מפיסות קטנות של בדים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם (-בכל פיסה של בד בפני עצמה) אפילו שָׁלֹשׁ אצבעות עַל שָׁלֹשׁ אצבעות, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין מִדְרָס, כיון שבבגד כולו יש שיעור שלשה טפחים על שלשה טפחים.
טַלִּית שֶׁהִתְחִיל בָּהּ לְקָרְעָהּ, אף על פי שלא נקרעה לגמרי לשני חלקים, כֵּיוָן שֶׁנִּקְרַע רֻבָּהּ, אֵינוֹ חִבּוּר, ואם נטמאה בקצה האחד, לא נטמא הקצה השני.
הבדים הֶעָבִים ביותר, כגון לבד, וְהבדים הָרַכִּים ביותר, כגון משי, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ – אינם מקבלים טומאת מת ושאר טומאות בשיעור שלש אצבעות על שלש אצבעות, כיון שבדים אלו אינם ראויים לשום שימוש בשיעור קטן זה, ורק אם יש בהם שלשה טפחים על שלשה טפחים הרי הם ראויים לקבל טומאה.
