משנה א: נוֹמֵי הַסָּדִין וְהַסּוּדָרִין וְהַטַּרְטִין וְהַפִּלְיוֹן שֶׁל רֹאשׁ, שֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת. שֶׁל אַפְקַרְסִין, עֶשֶׂר. נִימֵי סָגוֹס, וְהָרְדִיד, וְהֶחָלוּק, וְהַטַּלִּית, שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת. נִימֵי כִפָּה שֶׁל זְקֵנָה, וְהַגּוּמְדִין שֶׁל עַרְבִיִּין, וְהַקֻּלְקִין, וְהַפֻּנְדָּא, וְהַמַּעֲפֹרֶת, וְהַפַּרְגּוֹד, נִימֵיהֶן כָּל שֶׁהֵן:
פרק כט
משנה א: כל בגד שיוצאים בקצוותיו חלק מהחוטים, נחשבים חוטים אלו כחלק מהבגד, בין לענין זה שאם נטמא הבגד נטמאים החוטים, ובין לענין זה שאם נגעה טומאה בחוטים נטמא הבגד, אמנם משנתנו מבארת שבכל בגד יש שיעור אחר לחוטים, עד היכן הם נחשבים כחלק מהבגד לענין טומאה וטהרה, ומהיכן נחשבים הם כמנותקים מהבגד, לא נטמאים עמו ואינם מטמאים אותו. נוֹמֵי – חוטיו של הַסָּדִין, העשוי לשכיבה, וְשל הַסּוּדָרִין – כעין מטפחת המונחת על הראש מעל הכובע, וְהַטַּרְטִין – כמין כובע שיש לו שתי בליטות בשני צידיו לכסות גם את האזניים, וְהַפִּלְיוֹן שֶׁל רֹאשׁ – כובע המחודד בראשו, ויש לו רצועות לקשירה תחת הגרון, בכל אלו אם היו חוטים יוצאים מהם, שיעורם לטמא ולהיטמא עם הבגד עצמו הוא עד שֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת, ואילו השיעור היתר על שש אצבעות אינו נטמא עם הבגד, ואינו מטמא את הבגד.
נימים שֶׁל אַפְקַרְסִין – בגד פנימי שלובש האדם סמוך לבשרו, ופתוח בכתפיו, וקושרו לאחר לבישתו, שיעורם לענין טומאה עד עֶשֶׂר אצבעות.
נִימֵי סָגוֹס – בגד עבה של צמר, וכולו מלא קווצות תמר כעין ציציות, וְהָרְדִיד – צעיף דק שהאשה מכסה בו את ראשה, וְהֶחָלוּק שלובשים על הגוף ויש לו שרוולים, וְהַטַּלִּית, שהיא רצועת בד ארוכה ורחבה שעוטפת את כל הגוף, שיעורם לענין טומאה עד שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת.
נִימֵי כִפָּה שֶׁל זְקֵנָה – כפה שיש לה נימים, ומכונה 'כפה של זקנה' (אך אין הכוונה שרק זקנות לובשות אותה, ולא שיש לילדות מין כפה אחר, אלא כל כפה שיש לה נימים מכונה 'כפה של זקנה'), וְהַגּוּמְדִין שֶׁל עַרְבִיִּין – מטפחת בשיעור אמה על אמה, שדרך הערביים להניח על אפם ופיהם בזמן הקור, וְהַקֻּלְקִין – אריג העשוי משיער סבוך, וחוגרים בו את הבהמות, וְהַפֻּנְדָּא – בגד פנימי העשוי לספוג את הזיעה, וְהַמַּעֲפֹרֶת – סודר קטן שעוטפים בו את הראש, וְהַפַּרְגּוֹד – וילון יקר שדרך לתלותו בפתחיהם של מלכים, נִימֵיהֶן כָּל שֶׁהֵן – אין להם שיעור, ואפילו אם יהיו הנימים ארוכים מאד הרי הם נחשבים כחלק מהאריג, ומקבלים טומאה יחד עמו, ומטמאים אותו עימם.
