מסכת מדות, פרק א, משנה ט
משנה ט: וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה, וְטַבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָּהּ, וְשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁהַמַּפְתְּחוֹת הָיוּ תְלוּיוֹת בָּהּ. הִגִּיּעַ זְמַן הַנְּעִילָה, הִגְבִּיהַּ אֶת הַטַּבְלָא בַּטַּבַּעַת וְנָטַל אֶת הַמַּפְתְּחוֹת מִן הַשַּׁלְשֶׁלֶת, וְנָעַל הַכֹּהֵן מִבִּפְנִים, וּבֶן לֵוִי יָשֵׁן לוֹ מִבַּחוּץ. גָּמַר מִלִּנְעֹל, הֶחֱזִיר אֶת הַמַּפְתְּחוֹת לַשַּׁלְשֶׁלֶת וְאֶת הַטַּבְלָא לִמְקוֹמָהּ, נָתַן כְּסוּתוֹ עָלֶיהָ, יָשַׁן לוֹ. אֵרַע קֶרִי בְּאֶחָד מֵהֶם, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בִּמְסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, בִּמְסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַחֵיל, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בְּטָדִי:
משנה ט: משנתנו ממשיכה בתאור בית המוקד: וּמָקוֹם הָיָה שָׁם, בקרקעית בית המוקד, חפירה קטנה בגדל אַמָּה עַל אַמָּה, וְטַבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ היתה מכסה את אותה גומא, וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָּהּ באותה טבלא מצדה החיצוני, כדי שיהיה נתן להרימה בקלות, וְשַׁלְשֶׁלֶת היתה קבועה בחלקה הפנימי של אותה טבלא, שֶׁהַמַּפְתְּחוֹת של העזרה הָיוּ תְלוּיוֹת בָּהּ. הִגִּיּעַ זְמַן הַנְּעִילָה של העזרה בערב, הִגְבִּיהַּ אֶת הַטַּבְלָא בַּטַּבַּעַת, וְנָטַל אֶת הַמַּפְתְּחוֹת מִן הַשַּׁלְשֶׁלֶת, וְנָעַל הַכֹּהֵן מִבִּפְנִים, וּבֶן לֵוִי יָשֵׁן לוֹ מִבַּחוּץ, וכמבאר לעיל שהלוים היו שומרים בשער בית המוקד. גָּמַר הכהן מִלִּנְעֹל, הֶחֱזִיר אֶת הַמַּפְתְּחוֹת לַשַּׁלְשֶׁלֶת, וְאֶת הַטַּבְלָא לִמְקוֹמָהּ, נָתַן הכהן את כְּסוּתוֹ עָלֶיהָ, וְיָשַׁן לוֹ. אֵרַע טומאת קֶרִי בְּאֶחָד מֵהֶם – מהשומרים, הרי אסור לו לשהות בהר הבית, ולכן הרי הוא יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בִּמְסִבָּה – במחלה הַהוֹלֶכֶת מרצפת בית המוקד אל תַּחַת הַבִּירָה – תחת בית המקדש, כיון שבהיותו טמא אסור לו לשהות בעזרה, אך למערות שתחת המקדש מתר לטמא להכנס, כיון שלא התקדשו בקדשת המקדש, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים באותה מחלה מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה, שם הוא טובל כדי להטהר מטמאתו. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, היה הטמא יוצא בִּמְסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַחֵיל, יוֹצֵא מהר הבית וְהוֹלֵךְ לוֹ בְּשער טָדִי.
הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן".
(ויקרא רבה)
