יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת מנחות, פרק ד, משנה ב

משנה ב: הַפָּרִים וְהָאֵילִים וְהַכְּבָשִׂים אֵינָן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם הָיוּ לָהֶם פָּרִים מְרֻבִּים וְלֹא הָיוּ לָהֶם נְסָכִים, יָבִיאוּ פַּר אֶחָד וּנְסָכָיו וְלֹא יקְרְבוּ כֻלָּן בְּלֹא נְסָכִין:

משנה ב: משנתנו מבארת עתה את דינם של הקרבנות הקרבים בחג השבועות, עם שתי הלחם. נאמר בתורה (ויקרא כג יח) 'וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה, וּפַר בֶּן בָּקָר אֶחָד, וְאֵילִם שְׁנָיִם, יִהְיוּ עֹלָה לַה' וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה", ומלבד קרבנות אלו, מקריבים בחג השבועות את מוספי החג, כמו שנאמר(במדבר כח כז) 'וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה', הַפָּרִים – הפרים של המוספים והפר של שתי הלחם, וְהָאֵילִים של המוספים ושל שתי הלחם, וְהַכְּבָשִׂים של המוספים ושל שתי הלחם, אֵינָן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, שגם אם אינו מקריב את פרי המוספים, יכול להקריב את הפר של שתי הלחם, וכן באילים, וכן בכבשים [והוא הדין שקרבנות המוספים עצמם אינם מעכבים זה את זה, אך הקרבנות של שתי הלחם מעכבים זה את זה]

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בזמן שצריך להביא כמה פרים, ועם כל פר צריך להביא את נסכיו, אִם הָיוּ לָהֶם פָּרִים מְרֻבִּים – היה להם ממון לקנות פרים כדי הצורך, וְלֹא הָיוּ לָהֶם נְסָכִים – לא נשאר להם ממון לקנות את נסכיהם, מוטב שיָבִיאוּ פַּר אֶחָד וּנְסָכָיו כראוי, אף שמחמת כן לא יוכלו להביא את מספר הפרים הנצרך, וְלֹא יִקְרְבוּ כֻלָּן – כל הפרים הנצרכים, אך בְּלֹא נְסָכִין:

 

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)