מסכת מנחות, פרק יג, משנה יא
משנה יא: נֶאֱמַר בְּעוֹלַת הַבְּהֵמָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ, וּבְעוֹלַת הָעוֹף אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ, וּבַמִנְחָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ, לְלַמֵּד, שֶׁאֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אָדָם אֶת דַּעְתּוֹ לַשָּׁמָיִם:
משנה יא: נֶאֱמַר בתורה בְּעוֹלַת הַבְּהֵמָה לשון 'אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ', וְנאמר בְעוֹלַת הָעוֹף לשון'אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ', וְנאמר בַמִנְחָה 'אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ', ובכך שנכתבה אותה לשון בכל הדברים בא הכתוב לְלַמֵּד, שֶׁאֶחָד הַמַּרְבֶּה, כגון המביא עולת בהמה, וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, כגון המביא עולת העוף או מנחה, שוים בכך שמתקבלים קרבנותיהם ברצון, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אָדָםאֶת דַּעְתּוֹ לַשָּׁמָיִם:
"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן".
(ויקרא רבה)
הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן".
(ויקרא רבה)
