מסכת מעשרות, פרק ד, משנה ד
משנה ד: שׁוֹתִים עַל הַגַּת, בֵּין עַל הַחַמִּין בֵּין עַל הַצּוֹנֵן פָּטוּר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק מְחַיֵּב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַל הַחַמִּין חַיָּב, וְעַל הַצּוֹנֵן פָּטוּר:
משנה ד: שׁוֹתִים יין עַל הַגַּת המלאה יין, והיינו כשמכניס ראשו ורובו לתוך הגת, שבאופן זה אין חשש שיוציא את הכלי אל מחוץ לגת וישתה (שהוצאה מחוץ לגת ושתיה שם קובעת להתחייב במעשרות), בֵּין עַל הַחַמִּין בֵּין עַל הַצּוֹנֵן – בין שמזג את היין במים חמים ובין שמזגן במים צוננים, ופָּטוּר מהפרשת תרומות ומעשרות, כיון שזו שתיה דרך עראי, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק מְחַיֵּב, כיון שהוא גוזר על שתיה בתוך הגת מחשש שיבוא להוציא מחוץ לגת, שזו שתיה דרך קבע. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אם מזג את היין עַל הַחַמִּין, שבאופן זה אינו עשוי להחזיר את שארית היין לגת, מחשש שיתקלקל היין שבגת מהחום, חַיָּב, כיון שזו נחשבת שתיה דרך קבע. וְאם מזג את היין עַל הַצּוֹנֵן, שהוא עשוי להחזיר את שארית היין לגת, הרי זו שתיית עראי, ופָּטוּר:
