מסכת מעשר שני, פרק ד, משנה ב

משנה ב: פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּשַׁעַר הַזּוֹל, כְּמוֹת שֶׁהַחֶנְוָנִי לוֹקֵחַ, לֹא כְמוֹת שֶׁהוּא מוֹכֵר. כְּמוֹת שֶׁהַשֻּׁלְחָנִי פוֹרֵט, וְלֹא כְמוֹת שֶׁהוּא מְצָרֵף. וְאֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַכְסָרָה. אֶת שֶׁדָּמָיו יְדוּעִים, יִפָּדֶה עַל פִּי עֵד אֶחָד. וְאֶת שֶׁאֵין דָּמָיו יְדוּעִים, יִפָּדֶה עַל פִּי שְׁלֹשָׁה, כְּגוֹן הַיַּיִן שֶׁקָּרַם וּפֵרוֹת שֶׁהִרְקִיבוּ וּמָעוֹת שֶׁהֶחֱלִיאוּ :

משנה ב: פּוֹדִין – רשאי האדם לפדות מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּשַׁעַר הַזּוֹל, והיינו כְּמוֹת – במחיר שֶׁהַחֶנְוָנִי לוֹקֵחַ, שזהו מחיר זול, לֹא כְמוֹת שֶׁהוּא מוֹכֵר, שזהו מחיר יקר יותר. וכן הבא לחלל פרוטות של מעשר שני על סלע, מחשב את תמורת הסלע בפרוטות רבות, כְּמוֹת שֶׁהַשֻּׁלְחָנִי פוֹרֵט, שנוטל פרוטות רבות עבור סלע, וְלֹא כְמוֹת שֶׁהוּא מְצָרֵף – לא כמו שהוא נותן פרוטות משלו עבור סלע, שנותן פחות פרוטות. וְאֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַכְסָרָה – כמו שהוא, ללא מידה וללא משקל.

אֶת המעשר שני שֶׁדָּמָיו יְדוּעִים, יִפָּדֶה עַל פִּי עֵד אֶחָד – בשומא של לוקח אחד. וְאֶת שֶׁאֵין דָּמָיו יְדוּעִים, יִפָּדֶה עַל פִּי שְׁלֹשָׁה שמאים בקיאים, כְּגוֹן הַיַּיִן שֶׁקָּרַם – התחיל להחמיץ, וּפֵרוֹת שֶׁהִרְקִיבוּ וּמָעוֹת שֶׁהֶחֱלִיאוּ – החלידו, שכל אלו אין השער שלהם ידוע.