מסכת מעשר שני, פרק ה, משנה יא

משנה יא: כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי (שם), הָא אִם הִקְדִּים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת. לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ, לֹא הִפְרַשְׁתִּי מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וְלֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְחֻבָּר, וְלֹא מִן הַמְחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ, וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן, וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ. וְלֹא שָׁכָחְתִּי, לֹא שָׁכַחְתִּי מִלְּבָרֶכְךָ וּמִלְּהַזְכִּיר שִׁמְךָ עָלָיו:

משנה יא: ממשיכה המשנה ומבארת את המשך הפסוקים של וידוי מעשרות: 'כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי' היינו שהפריש את המעשרות כסדר המצווה בתורה, הָא – אבל אִם הִקְדִּים הפרשת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת. 'לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ', שלֹא הִפְרַשְׁתִּי מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. וְכן לֹא הפרשתי מִן הַתָּלוּשׁ, שהוא חייב במעשרות, עַל הַמְחֻבָּר, הפטור ממעשרות, וְלֹא מִן הַמְחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ, שהרי אין תורמים מהפטור על החיוב ולא מהחיוב על הפטור. וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן, וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ, שנאמר 'עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה', ללמד שיש להפריש מתבואת כל שנה על של עצמה. 'וְלֹא שָׁכָחְתִּי', לֹא שָׁכַחְתִּי מִלְּבָרֶכְךָ וּמִלְּהַזְכִּיר שִׁמְךָ עָלָיו, והיינו ברכות המצוות שצריך האדם לברך כשהוא מקיים מצוות אלו של הפרשת תרומה, מעשר ראשון, מעשר שני ומעשר עני, פדיון מעשר שני והפרשת חלה.