מסכת נגעים, פרק ג, משנה ג

משנה ג: עוֹר הַבָּשָׂר מִטַּמֵּא בִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּבִשְׁלשָׁה סִימָנִין, בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְמִחְיָה וּבְפִסְיוֹן. בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְמִחְיָה, בַּתְּחִלָּה, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּבְפִסְיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּמִטַּמֵּא בִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן שְׁלשָׁה עָשָׂר יוֹם:

משנה ג: אחד מארבעה מראות נגעים שנראה בעוֹר הַבָּשָׂר, מִטַּמֵּא בִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת – יכול להקבע כטמא מוחלט בתוך שבועיים מראייתו הראשונה על ידי הכהן, שהרי יכול הוא לטמאו ביום שראהו, יכול להסגירו שבוע ולטמאו בסיומו, ויכול להסגירו שבוע נוסף ולטמאו בסיומו, והיינו בתוך שבועיים מראייתו הראשונה, וּבִשְׁלשָׁה סִימָנִין יכול הוא לטמאו, בְּשֵׂעָר לָבָן שבנגע, וּבְמִחְיָה – בשר חי שבנגע, וּבְפִסְיוֹן – בהתפשטות הנגע, אמנם יש ביניהם חילוק, שהרי בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְמִחְיָה, יכול הוא לטמאו אפילו אם ראה זאת בַּתְּחִלָּה, וְכן אם ראה זאת בְסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, וְכן אם ראה זאת בְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, ואפילו אם ראה זאת לְאַחַר הַפְּטוּר – לאחר שטיהרו. וְאילו בְפִסְיוֹן – בהתפשטות הנגע, הרי אינה מטמאת אלא אם כן אירעה לאחר שראהו הכהן והסגירו, ולכן אין זה סימן טומאה בתחילה, אלא רק בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, או לְאַחַר הַפְּטוּר. וּמִטַּמֵּא בִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת שֶׁהֵן שְׁלשָׁה עָשָׂר יוֹם, כלומר, מה שאמרה המשנה שיש לו שני שבועות להיטמא, אין הכוונה לארבעה עשר יום, אלא לשלשה עשר יום בלבד, והיינו כיון שהיום השביעי של ההסגר הראשון הוא עצמו היום הראשון של ההסגר השני.