משנה ו: הַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת מִטַּמְּאוֹת בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, וּבִשְׁנֵי סִימָנִין, בְּמִחְיָה וּבְפִשְׂיוֹן. בְּמִחְיָה, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּבְפִסְיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, וּלְאַחַר הַפְּטוּר. וּמִטַּמְּאוֹת בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן שְׁלשָׁה עָשָׂר יוֹם:
משנה ו: הַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת, שדיני הנגעים שבהם שונים משאר נגעי עור בשר (ולהלן (פ"י מ"י) יבואר היכן הוא מקומם), מִטַּמְּאוֹת בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת מיום ראיית הנגע על ידי הכהן ועד סוף שבועיים של הסגר, וּבִשְׁנֵי סִימָנִין, בְּמִחְיָה – בשר חי, וּבְפִשְׂיוֹן – התפשטות הנגע. בְּמִחְיָה הם נטמאים כשנראה בַּתְּחִלָּה, או בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן של הסגר, או בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי של הסגר, ואף לְאַחַר הַפְּטוּר – לאחר שכבר נטהר. וּבְפִסְיוֹן – בהתפשטות הנגע, מטמא רק אם ראה זאת הכהן בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן של הסגר, או בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי של הסגר, וְכן לְאַחַר הַפְּטוּר – אחרי שטיהרו הכהן. וּמִטַּמְּאוֹת בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, והיינו שני הסגרים, שֶׁהֵן שְׁלשָׁה עָשָׂר יוֹם, שהרי היום השביעי של ההסגר הראשון הוא היום הראשון של ההסגר השני, ויחד הם שלשה עשר יום.
