מסכת נגעים, פרק ד, משנה ט

משנה ט: בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּפָשְׂתָה כַחֲצִי גְרִיס וָעוֹד, וְהָלַךְ מִן הָאוֹם כַּחֲצִי גְרִיס, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּפָשְׂתָה כַגְּרִיס וָעוֹד, וְהָלְכָה לָהּ הָאוֹם, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, תֵּרָאֶה בַתְּחִלָּה:

משנה ט: היתה הבַּהֶרֶת כַּגְּרִיס, שזהו שיעור הראוי לטומאה, והסגירה הכהן, וּבסיום שבעת ימי ההסגר פָשְׂתָה (-התפשטה בשיעור) כַחֲצִי גְרִיס וָעוֹד, וְהָלַךְ מִן הָאוֹם – הסתלק מהנגע הראשון כַּחֲצִי גְרִיס, נמצא שיש בו כעת נגע של יותר מגריס, חציו כבר נטהר על ידי הכהן, וחציו חדש, אך אין בחלק החדש לבדו שיעור כגריס, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, כיון שסוף סוף גדל הנגע מכפי שהיה בזמן שטיהרו הכהן, שהרי אז היה כגריס בלבד, ועתה הוא מעט יותר מכגריס, והרי זה כנגע חדש הטעון הסגר שבעה ימים (וכשיטתו לעיל משנה ח'). וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, כיון שמהחלק הראשון שכבר הוסגר לא נשאר כשיעור גריס, והרי הוא כמי שנטהר לגמרי (וככל נגע שהתקטן משיעור גריס), ואף שכאן יש נגע חדש, הרי אין בנגע החדש שיעור כגריס, ואינו צריך להסגירו כלל.

היתה בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס, והסגירה הכהן שבעה ימים, וּבסיומם ראה שפָשְׂתָה – התפשטה כַגְּרִיס וָעוֹד, וְהָלְכָה לָהּ הָאוֹם – הסתלק הנגע הראשון לגמרי, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, שהרי סוף סוף גדל הנגע מכפי שהיה בזמן הסגרתו, שכשהסגירו היה כגריס ועתה הוא כגריס ועוד (ואף שלא נשאר מהנגע הראשון כלום, סובר רבי עקיבא שדנים את החדש כהתפשטות של הישן), והרי הוא טמא לגמרי, ככל נגע שפשה בסוף ימי הסגרתו. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, תֵּרָאֶה בַתְּחִלָּה – הרי זה כנגע חדש שיש להסגירו שבעה ימים ראשונים, כיון שלשיטתם אין שייכות בין הנגע החדש לישן.