מסכת נגעים, פרק יד, משנה ו

משנה ו: מִצְוַת עֵץ אֶרֶז, אָרְכּוֹ אַמָּה וְעָבְיוֹ כִרְבִיעַ כֶּרַע הַמִּטָּה. אֶחָד לִשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה. מִצְוַת אֵזוֹב, לֹא אֵזוֹב יָוָן, לֹא אֵזוֹב כּוֹחֲלִי, לֹא אֵזוֹב רוֹמִי, לֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִית, וְלֹא כָל אֵזוֹב שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׁם לְוָי:

משנה ו: כפי שהתבאר לעיל צריך המצורע להביא ביום טהרתו עץ ארז, אזוב ושני תולעת, ומבארת המשנה את פרטי דיניהם. מִצְוַת עֵץ אֶרֶז, שיהא אָרְכּוֹ אַמָּה, וְעָבְיוֹ כְּעובי רְבִיעַ כֶּרַע -רגל] אחת מכרעי הַמִּטָּה, והיינו שמחלק אֶחָד לִשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה והשמיענו בכך שאין די שיהא קרוב לשיעור רביע הכרע, אלא יש צורך שיהא בדיוק רביע הכרע]. מִצְוַת אֵזוֹב, שיהא זה מין המכונה רק 'אזוב', ולֹא אֵזוֹב יָוָן, על שם ארץ מסוימת, ולֹא אֵזוֹב כּוֹחֲלִי, על שם צבעו, ולֹא אֵזוֹב רוֹמִי, על שם עיר מסוימת, ולֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִית, על שם המקום שהוא רגיל להימצא בו, וְלֹא כָל אֵזוֹב שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׁם לְוָי.