משנה ח: הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ, אָסוּר בַּקֵּרְחִין וּבְבַעֲלֵי שֵׂיבוֹת, וּמֻתָּר בַּנָּשִׁים וּבַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ אֶלָּא אֲנָשִׁים:
משנה ח: הַנּוֹדֵר מִ'שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ', אָסוּר הוא אף בְּקֵרְחִין, שאין להם שער כלל [כיון שלא נדר מ'בעלי שיער'], וְכן אסור הוא בבַעֲלֵי שֵׂיבוֹת, הגם ששערם לבן [כיון שאף הם היו בכלל 'שחורי הראש', שהרי בתחילה היה שיער ראשם שחור], וּמֻתָּר בְּנָשִׁים וּבִקְטַנִּים, גם אם שער ראשם שחור, כיון שהנשים – ראשן מכוסה תמיד, והקטנים – ראשם מגולה תמיד, שֶׁאֵין נִקְרָאִים בלשון בני אדם 'שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ' אֶלָּא הָאֲנָשִׁים, שלפעמים ראשם מכוסה ולפעמים מגולה, ולכן אי אפשר לכנותם לא כגלויי הראש ולא כמכוסי הראש, ומכונים הם כ'שחורי הראש'.
