יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת עדיות, פרק א, משנה י

משנה י: הַפּוֹרֵט סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בְּכָל הַסֶּלַע מָעוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּשֶׁקֶל כֶּסֶף ובְשֶׁקֶל מָעוֹת. הַדָּנִים לִפְנֵי חֲכָמִים אוֹמְרִים, בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים כֶּסֶף ובְדִינָר מָעוֹת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים כֶּסֶף ובִרְבִיעִית כֶּסֶף בִּרְבִיעִית מָעוֹת. וְרַבִּי טַרְפּוֹן אוֹמֵר, אַרְבָּעָה אַסְפְּרֵי כָסֶף. שַׁמַּאי אוֹמֵר, יַנִּיחֶנָּה בַּחֲנוּת וְיֹאכַל כְּנֶגְדָּהּ:

משנה י: במשנה הקודמת התבאר דינו של הבא לחלל מעות רבות של מעשר שני על מטבע אחת גדולה, כדי להקל מעליו את משא הדרך. משנתנו דנה באופן הפוך, שבו בא האדם לירושלים עם מטבעות גדולים, ורוצה להחליפם בפרוטות, כדי שיוכל לקנות בהם מאכלים, כיצד עליו לנהוג: הַפּוֹרֵט סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם, ומחליפו בפרוטות, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּכָל שווי הַסֶּלַע יטול מָעוֹת, כיון שאם יחליף כמה פעמים, יצטרך לשלם בכל פעם לשולחני המחליף את המטבעות, ונמצא שמעשר שני נפסד. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אם יש בידו סלע, ששוויו שני שקלים, בְּשווי שֶׁקֶל יטול מטבע כֶּסֶף, וְרק בְשֶׁקֶל יטול מָעוֹת קטנות, כיון שאם יחליף את כל הסלע במעות יש לחשוש שלא יתעכב זמן רב בירושלים, ולא יספיק לקנות בכל המעות מאכלים, וישמור את המעות לרגל הבא, וכיון שהם מעות של נחושת עשויים הם להתעפש. הַדָּנִים לִפְנֵי חֲכָמִים [והם: בן עזאי, בן זומא, בן ננס, חנן המצרי וחנניה בן חכינאי] אוֹמְרִים, אם יש בידו סלע, ששוויו ארבעה דינרים, בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים יטול מטבעות כֶּסֶף, וְרק בְדִינָר יטול מָעוֹת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים יטול מטבעות כֶּסֶף, ובִרְבִיעִית כֶּסֶף בִּרְבִיעִית מָעוֹת – ורק ברבע מדינר כסף, שהוא אחד משש עשרה מהסלע כולו, יטול מעות. וְרַבִּי טַרְפּוֹן אוֹמֵר, כשפורט את הסלע יטול שלשה דינרי כסף, וכל דינר שוה חמשה אספרי כסף, וכשפורט את הדינר הרביעי יטול אַרְבָּעָה אַסְפְּרֵי כָסֶף, ובאספר אחד בלבד יטול מעות נחושת, וכיון שבסלע יש שווי עשרים אספרי כסף, נמצא שנוטל מעות נחושת רק בשווי אחד מעשרים בסלע. שַׁמַּאי אוֹמֵר, לא יחלל את הסלע כלל על פרוטות, מחשש שישכח שהם מעות של מעשר שני ולא ינהג בהם קדושה, אלא יַנִּיחֶנָּה בַּחֲנוּת אצל החנוני, וְיֹאכַל כְּנֶגְדָּהּ – יטול בכל פעם מאכלים מהחנוני על חשבון הסלע שבידו, עד שיקנה מאכלים בשווי כל הסלע.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)