מסכת עדיות, פרק ה, משנה ב

משנה ב: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שִׁשָּׁה דְבָרִים מִקֻּלֵּי בֵית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵית הִלֵּל. הָעוֹף עוֹלֶה עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינוֹ עוֹלֶה וְאֵינוֹ נֶאֱכָל. תּוֹרְמִין זֵיתִים עַל שֶׁמֶן, וַעֲנָבִים עַל יַיִן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵין תּוֹרְמִין.

משנה ב: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שִׁשָּׁה דְבָרִים מִקֻּלֵּי בֵית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵית הִלֵּל, מן התורה אסור לאכול בשר בהמה בחלב, וגזרו חכמים איסור לאכול בשר על שולחן שיש עליו גם גבינה, או להיפך, מחשש שישכח ויאכלם יחד. אך אין איסור תורה על אכילת עוף בחלב, ואיסורו הוא רק מדברי סופרים, ולכן, הָעוֹף עוֹלֶה עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן, ואין חוששים שמא יטעה האדם ויאכל את הגבינה עם העוף, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל יחד, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינוֹ עוֹלֶה, כיון שגזרו בזה איסור מחשש שיעלה גם בשר בהמה רותח עם גבינה, שיש בו איסור תורה, וְכל שכן שאֵינוֹ נֶאֱכָל.

אדם שיש לו זיתים ושמן שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות, תּוֹרְמִין (-רשאי לתרום) מן הזֵיתִים עַל השֶׁמֶן, וְכן מן העֲנָבִים עַל היַיִן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵין תּוֹרְמִין, לפי שהם דורשין מהפסוק שאין לתרום מדבר שלא נגמרה מלאכתו, כמו זיתים וענבים, על דבר שנגמרה מלאכתו, כגון שמן או יין, שנאמר (במדבר יח כז) "וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב", ולמדו חכמים ממה שנאמר 'כדגן מן הגורן' שיש להפריש מהתבואה או מהפירות שנגמרה מלאכתם.