יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת עדיות, פרק ז, משנה ג

משנה ג: הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל זוֹחֲלִין שֶׁרַבּוּ עַל הַנּוֹטְפִים שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים. מַעֲשֶׂה הָיָה בְּבִירַת הַפִּלְיָא, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִכְשִׁירוּהוּ:

משנה ג: להבנת המשנה יש להקדים שיש שני מיני טהרה בטבילה במים: א. טבילה במעיין, והיינו מים חיים הנובעים מהאדמה, או בנהרות, ובאופן זה אין שיעור מסוים למים, אלא די בכך שהם מכסים את כל גופו של הטובל, ואפילו אין בהם ארבעים סאה [וכגון באדם קטן], ומים אלו מטהרים בין כשהם אסופים למקום אחד, ובין כשהם זורמים ממקום למקום. ומים אלו כשרים ליטול מהם מים לאפר פרה אדומה, וכשרים הם לטבילת זבים, שנאמר בדברים אלו שיש צורך ב'מים חיים'. ב. טבילה במי גשמים, ובמים אלו יש צורך שיהיו המים בשיעור ארבעים סאה במקום אחד, וכן יש צורך שיהיו קוויים ועומדים, ואינם זורמים ממקום למקום. ומים אלו פסולים לאפר פרה אדומה, ולטבילת זבים, כיון שאינם מים חיים. משנתנו עוסקת במים המעורבים ממי מעיין ומי גשמים: הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל מים הכשרים כשהם זוֹחֲלִין, וכגון מי מעיין או נהר, שֶׁרַבּוּ עַל הַנּוֹטְפִים – שהיו מים אלו מרובים ממי הגשמים שהתערבו בהם, שֶׁדין כל המים כמים חיים, והֵם כְּשֵׁרִים לאפר פרה אדומה, ולטבילת זבים. מַעֲשֶׂה הָיָה בְּמקום ששמו בִירַת הַפִּלְיָא, שהתערבו זוחלים ונוטפים, והיו הזוחלים מרובים, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִכְשִׁירוּהוּ.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)