יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת עדיות, פרק ז, משנה ה2

המשך משנה ה: הֵעִיד רַבִּי פַּפְּיַס עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת שֶׁאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלשִׁים, שֶׁמְּגַלֵּחַ הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים. וְאִם גִלַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד, יָצָא, שֶׁיּוֹם שְׁלשִׁים עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן:

המשך משנה ה: הֵעִיד רַבִּי פַּפְּיַס, עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת, וכיון שהמקבל על עצמו נזירות 'סתם', בלי לפרט את מנין הימים שמקבל על עצמו, הרי זו קבלת נזירות לשלשים יום, נמצא שאותו אדם צריך להיות נזיר שלשים יום, לגלח ולהביא קרבנות, ואחר כך להיות נזיר שלשים יום נוספים, שֶׁאִם גִּלַּח אֶת שערו עבור הנזירות הָרִאשׁוֹנָה ביוֹם שְׁלשִׁים של נזירותו, והדבר מותר כיון שמקצת היום ככולו, וכשהתחיל היום השלשים נחשב הדבר כאילו עברו עליו שלשים יום ויכול לגלח, שֶׁמְּגַלֵּחַ את שערו עבור הנזירות הַשְּׁנִיָּה ביוֹם שִׁשִּׁים, כדי שיעברו עליו שלשים יום של הנזירות השניה, וְאמנם אִם גִלַּח את שערו ביוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד, גם כן יָצָא, כיון שֶׁיּוֹם שְׁלשִׁים של הנזירות הראשונה, עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן של הנזירות השניה, ואף שעברו עליו רק עשרים ושמונה ימים שלמים של נזירות שניה, מקצת היום השלשים של הנזירות הראשונה, ומקצת יום השלשים של הנזירות השניה, מצטרפים להחשיב זאת כנזירות של שלשים יום.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)