מסכת עירובין, פרק ח, משנה א

פרק ח, משנה א: כֵּיצַד מִשְׁתַתְּפִין בַּתְּחוּמִין, מַנִּיחַ אֶת הֶחָבִית וְאוֹמֵר, הֲרֵי זֶה לְכָל בְּנֵי עִירִי, לְכָל מִי שֶׁיֵלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה. וְכָל שֶׁקִּבֵּל עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם, מֻתָּר. מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, אָסוּר, שֶׁאֵין מְעָרְבִין מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ:

מבררת המשנה, כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בִּתְחוּמִין – כיצד מניח אדם עירוב תחומין עבור כמה אנשים הרוצים לקנות שביתתם באותו מקום, ומבארת, מַנִּיחַ אֶת הֶחָבִית של המשקה או המזון במקום שבו רצונו לקנות שביתה, ומקנה את המזון לכל בני עירו על ידי בנו או בתו הגדולים, וְאוֹמֵר אחרי שהקנה להם, הֲרֵי זֶה מונח לְצורך כָּל בְּנֵי עִירִי הרוצים להלך לצד זה ארבעת אלפים אמה, לְכָל מִי שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה, וכָּל מי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם לסמוך על עירוב זה, מֻתָּר לו ללכת ממקום העירוב והלאה אלפיים אמה. אבל מי שקבל עליו עירוב זה רק מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ – לאחר שנכנסה השבת, אָסוּר, לפי שֶׁאֵין מְעָרְבִין מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ (ומבואר בגמרא שאם נודע לו מבעוד יום שהונח עירוב עבורו, מועיל לו העירוב גם אם קבלו עליו רק משחשיכה, כיון שכאשר הוא מקבל עליו את העירוב לאחר כניסת השבת, התברר למפרע שכך היתה דעתו מתחילה).