מסכת ערכין, פרק ג, משנה א

פרק ג, משנה א: יֵשׁ בָּעֲרָכִין לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר, בִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר, בְּשׁוֹר הַמּוּעָד שֶׁהֵמִית אֶת הָעֶבֶד לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר, בָּאוֹנֵס וּמְפַתֶּה וּמוֹצִיא שֵׁם רָע לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר. יֵשׁ בָּעֲרָכִין לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר כֵּיצַד, אֶחָד שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הַנָּאֶה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וְאֶת הַכָּעוּר שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, נוֹתֵן חֲמִשִּׁים סָלַע. וְאִם אָמַר הֲרֵי דָמָיו עָלַי, נוֹתֵן אֶת שָׁוְיוֹ:

פרק ג, משנה א: מביאה עתה המשנה כמה ענינים שאותו דין עצמו לפעמים בא להקל ולפעמים בא להחמיר, ומבארת אותם. תחילה אומרת המשנה את אותם דברים ללא ביאורם, יֵשׁ בָּעֲרָכִין לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר, וכן יש בִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר, בְּשׁוֹר הַמּוּעָד שֶׁהֵמִית אֶת הָעֶבֶד הכנעני לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר, בָּאוֹנֵס וּמְפַתֶּה נערה בתולה, וּמוֹצִיא שֵׁם רָע על אשתו, לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר.

ומבארת עתה המשנה את הכלל הראשון, יֵשׁ בָּעֲרָכִין לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר כֵּיצַד, אֶחָד שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת האדם הַנָּאֶה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, ששוויו בשוק יותר מהסכום הקצוב בתורה, וְאחד שהעריך אֶת האדם הַכָּעוּר שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, ששוויו פחות מסכום זה, לעולם נוֹתֵן חֲמִשִּׁים סָלַע, אם הוא איש מגיל עשרים ועד שישים, ויש בכך קולא באופן ששוה הוא יותר מחמישים, וחומרא באופן ששוה הוא פחות מחמישים. וְאִם אָמַר 'הֲרֵי דָמָיו עָלַי', נוֹתֵן אֶת שָׁוְיוֹ כפי שהוא נמכר לעבד בשוק.