יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת ערכין, פרק ו, משנה ה

משנה ה: אֶחָד הַמַּקְדִּישׁ אֶת נְכָסָיו, וְאֶחָד הַמַּעֲרִיךְ אֶת עַצְמוֹ, אֵין לוֹ לֹא בִכְסוּת אִשְׁתּוֹ, וְלֹא בִכְסוּת בָּנָיו, וְלֹא בַצֶּבַע שֶׁצְּבָעָן לִשְׁמָן, וְלֹא בְסַנְדָּלִים חֲדָשִׁים שֶׁלְּקָחָן לִשְׁמָן. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ, עֲבָדִים נִמְכָּרִים בִּכְסוּתָן לְשֶׁבַח, שֵׁאִם תִּלָּקַח לוֹ כְסוּת בִּשְׁלשִׁים דִּינָר, מַשְׁבִּיחַ הוּא מָנֶה, וְכֵן פָּרָה אִם מַמְתִּינִים אוֹתָהּ לָאִטְלִיס, מַשְׁבַּחַת הִיא, וְכֵן מַרְגָּלִית אִם מַעֲלִין אוֹתָה לַכְּרָךְ, מַשְׁבַּחַת הִיא, אֵין לַהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וְשַׁעְתּוֹ :

משנה ה: אֶחָד [-בין] הַמַּקְדִּישׁ אֶת כל נְכָסָיו, וְאֶחָד [-ובין] הַמַּעֲרִיךְ אֶת עַצְמוֹ, שאם אינו משלם את חיובו הגזבר של הקדש נוטל את נכסיו בעל כרחו, אֵין לוֹ לגזבר זכות אלא ליטול את הדברים של האדם עצמו, אך לֹא בִכְסוּת אִשְׁתּוֹ, וְלֹא בִכְסוּת בָּנָיו, וְלֹא בַצֶּבַע שֶׁצְּבָעָן לִשְׁמָן – בגדים שצבע עבור אשתו או בניו, וְלֹא בְסַנְדָּלִים חֲדָשִׁים שֶׁלְּקָחָן לִשְׁמָן.

אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ, עֲבָדִים נִמְכָּרִים בִּכְסוּתָן לְשֶׁבַח – עבד הנמכר בבגדים נאים, משביח יותר משווי הבגדים עצמם, שֵׁאִם תִּלָּקַח לוֹ כְסוּת בִּשְׁלשִׁים דִּינָר, מַשְׁבִּיחַ הוּא מָנֶה – מאה דינרים, וְכֵן פָּרָה, אִם מַמְתִּינִים אוֹתָהּ לָאִטְלִיס – ליום השוק, מַשְׁבַּחַת הִיא – נמכרת היא בדמים מרובים יותר, וְכֵן מַרְגָּלִית, אִם מַעֲלִין אוֹתָה לַכְּרָךְ, שיש שם אנשים עשירים, מַשְׁבַּחַת הִיא, כיון שיש מי שישלם עליה סכום גדול, מכל מקום אין עושים את כל הדברים הללו בנכסי הקדש, אֵין לַהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא מְקוֹמוֹ, ואין מעבירים את הדברים למקום אחר, וְשַׁעְתּוֹ, ואין ממתינים לזמן אחר, כיון שנאמר (ויקרא כז כג) 'וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא קֹדֶשׁ לַה", ולשון 'ביום ההוא' מלמדת שאין ממתינים ליום אחר, כיון שחוששים שמא ישהו אותם כדי להרויח, ובסוף יגרם הפסד או קלקול, ויפסיד ההקדש.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)