מסכת ערכין, פרק ח, משנה ו

משנה ו: חֶרְמֵי כֹהֲנִים אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן, אֶלָּא נִתָּנִים לַכֹּהֲנִים כַּתְּרוּמָה. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, סְתָם חֲרָמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כז), כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, סְתָם חֲרָמִים לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה', שֶׁהוּא חָל עַל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְעַל קָדָשִׁים קַלִּים:

משנה ו: חֶרְמֵי כֹהֲנִים – חרם שהחרימו כדי לתת לכהנים, אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן, שנאמר (ויקרא כז כח) 'לא ימכר ולא יגאל', אֶלָּא נִתָּנִים לַכֹּהֲנִים כַּתְּרוּמָה. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, סְתָם חֲרָמִים – המחרים סתם, ולא פירש אם זהו חרם לכהנים או חרם לבדק הבית, הרי הוא לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) 'כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה". וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, סְתָם חֲרָמִים, לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כז כא) 'כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ', ואִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר 'כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה", ללמד שֶׁהוּא [-החרם] חָל עַל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְעַל קָדָשִׁים קַלִּים, וכפי שיבואר במשנה הבאה.