יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

מסכת פרה, פרק ז, משנה ט

משנה ט: מִי שֶׁהָיוּ מֵימָיו עַל כְּתֵפוֹ וְהוֹרָה הוֹרָאָה, וְהֶרְאָה לַאֲחֵרִים אֶת הַדֶּרֶךְ, וְהָרַג נָחָשׁ וְעַקְרָב, וְנָטַל אֳכָלִים לְהַצְנִיעָם, פָּסוּל. אֳכָלִין לְאָכְלָן, כָּשֵׁר. הַנָּחָשׁ וְהָעַקְרָב שֶׁהָיוּ מְעַכְּבִים אוֹתוֹ, כָּשֵׁר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל, כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם מְלָאכָה, בֵּין עָמַד בֵּין לֹא עָמַד, פָּסוּל. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִשּׁוּם מְלָאכָה, עָמַד, פָּסוּל. וְאִם לֹא עָמַד, כָּשֵׁר:

משנה ט: מִי שֶׁהָיוּ מֵימָיו – מים ששאבם לשם מי חטאת עַל כְּתֵפוֹ, והוא מוליכם כדי לקדשם באפר פרה, וְהוֹרָה הוֹרָאָה, כגון איסור או היתר, טמא או טהור, חייב או פטור, וְכן אם הֶרְאָה לַאֲחֵרִים אֶת הַדֶּרֶךְ שרצו ללכת בה, וְכן אם הָרַג נָחָשׁ וְעַקְרָב, וְכן אם נָטַל אֳכָלִים לְהַצְנִיעָם, הרי זו מלאכה, ופָּסוּל. אבל אם נטל אֳכָלִין כדי לְאָכְלָן, כיון שעושה כן כדי שיהיה לו כח להמשיך בדרכו, נחשב הדבר כצורך ההליכה, וכָּשֵׁר. וכן אם הרג את הַנָּחָשׁ וְהָעַקְרָב שֶׁהָיוּ מְעַכְּבִים אוֹתוֹ, כיון שזהו צורך הליכתו, כָּשֵׁר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בביאור דברי תנא קמא, זֶה הַכְּלָל, כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם מְלָאכָה, והיינו שאינו לצורך המים, כגון שהורה הוראה או הראה את הדרך, בֵּין אם באותה דעה עָמַד מללכת, בֵּין לֹא עָמַד אלא המשיך בדרכו תוך כדי המלאכה, הרי זה פָּסוּל. ואילו דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִשּׁוּם מְלָאכָה, וכגון אכילה או הריגת נחש ועקרב המעכבים אותו, אם מחמת כן עָמַד – התעכב ועצר בדרכו, הרי זה פָּסוּל. וְאִם לֹא עָמַד, אלא עשה כן תוך כדי הליכתו, כָּשֵׁר, ונמצא שמה שהכשיר תנא קמא באכילה והריגת נחש ועקרב המעכבים אותו, היינו רק כשלא עמד בדרכו.

 

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן".

(ויקרא רבה)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?