מסכת שביעית, פרק ב, משנה ז
משנה ז: הָאֹרֶז וְהַדֹּחַן וְהַפְּרָגִין וְהַשֻּׁמְשְׁמִין שֶׁהִשְׁרִישׁוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, מִתְעַשְּׂרִין לְשֶׁעָבַר, וּמֻתָּרִין בַּשְּׁבִיעִית. וְאִם לָאו, אֲסוּרִין בַּשְּׁבִיעִית, וּמִתְעַשְּׂרִין לְשָׁנָה הַבָּאָה:
משנה ז: משנתנו מבארת שיש מינים שונים שהולכים בהם אחרי השרשה (ולא אחר לקיטה כירקות, ולא אחר חנטה כפירות). הָאֹרֶז, וְהַדֹּחַן, וְהַפְּרָגִין, וְהַשֻּׁמְשְׁמִין, שֶׁהִשְׁרִישׁוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אף שנלקטו לאחר ראש השנה, מִתְעַשְּׂרִין לְשֶׁעָבַר – לפי השנה שקדמה לה, והיינו לפי השנה שבה השרישו, וּמֻתָּרִין בַּשְּׁבִיעִית, אם השרישו כבר בשנה השישית. וְאִם לָאו, שלא השרישו לפני ראש השנה, הרי אלו אֲסוּרִין בַּשְּׁבִיעִית, וּמִתְעַשְּׂרִין לְשָׁנָה הַבָּאָה – לפי השנה שבה נלקטו, כיון שבאותה שנה השרישו.
