מסכת שביעית, פרק ז, משנה ב
משנה ב: וְעוֹד כְּלָל אַחֵר אָמְרוּ, כָּל שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל אָדָם וּמַאֲכַל בְּהֵמָה, וּמִמִּין הַצּוֹבְעִין, וּמִתְקַיֵּם בָּאָרֶץ, יֶשׁ לוֹ שְׁבִיעִית וּלְדָמָיו שְׁבִיעִית, אֵין לוֹ בִּעוּר וְאֵין לְדָמָיו בִּעוּר. אֵי זֶהוּ, עִקַּר הַלּוּף הַשּׁוֹטֶה, וְעִקַּר הַדַּנְדַּנָּה, וְהָעַרְקַבְנִין, וְהַחַלְבְּצִין, וְהַבֻּכְרִיָּה. וּמִמִּין הַצּוֹבְעִין, הַפּוּאָה וְהָרִכְפָּא, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית, אֵין לָהֶם בִּעוּר וְלֹא לִדְמֵיהֶן בִּעוּר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, דְּמֵיהֶם מִתְבַּעֲרִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אָמְרוּ לוֹ, לָהֶן אֵין בִּעוּר, קַל וָחֹמֶר לִדְמֵיהֶן:
משנה ב: וְעוֹד כְּלָל אַחֵר אָמְרוּ בשביעית, כָּל דבר שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל אָדָם, וְאינו מַאֲכַל בְּהֵמָה, וְאינו מִמִּין הַצּוֹבְעִין, ואינו מתקיים בארץ, וכן אם זהו דבר הראוי למאכל אדם, או למאכל בהמה, או ממין הצובעים, וּמִתְקַיֵּם בָּאָרֶץ – אך הוא קיים באדמה ואינו מרקיב ומתקלקל בזמנים מסוימים, יֶשׁ לוֹ קדושת שְׁבִיעִית, וּלְדָמָיו שְׁבִיעִית, אבל אֵין לוֹ בִּעוּר, כיון שחיוב ביעור הוא רק כשכלה מין זה מהשדה, ומינים אלו קיימים תמיד ואינם כלים, וְאֵין לְדָמָיו בִּעוּר. ומבארת המשנה אֵי זֶהוּ דבר הראוי לאכילה או לצביעה ומתקיים בארץ (אך לא הביאה המשנה דוגמאות לדברים שאינם ראויים לאכילה ולצביעה ואינם מתקיימים בארץ, כיון שהם מינים רבים וידועים), עִקַּר הַלּוּף הַשּׁוֹטֶה, וְעִקַּר הַדַּנְדַּנָּה, וְהָעַרְקַבְנִין, וְהַחַלְבְּצִין, וְהַבֻּכְרִיָּה, שכל אלו ראויים לאכילת אדם או בהמה, ומתקיימים בארץ. וּמִמִּין הַצּוֹבְעִין, הַפּוּאָה וְהָרִכְפָּא, שהם מתקיימים בארץ, וכל אלו יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית, אך אֵין לָהֶם בִּעוּר וְלֹא לִדְמֵיהֶן בִּעוּר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אמנם להם עצמם אין זמן ביעור, אך דְּמֵיהֶם מִתְבַּעֲרִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה של השנה השמינית. אָמְרוּ לוֹ חכמים לרבי מאיר, אם לָהֶן עצמם אֵין בִּעוּר, קַל וָחֹמֶר שאין דין ביעור לִדְמֵיהֶן (אמנם רבי מאיר סובר שבפירות עצמם לא גזרו חכמים שיהיה דין ביעור, כיון שניכר שהם גידולי שביעית ואין חשש שיעשו בהם סחורה, אבל בדמים, שאין ניכר עליהם שהם דמי שביעית וקדושים בקדושתה, יש לחשוש שיעשו בהם סחורה, ולכן גזרו בהם חכמים ביעור בסוף שנת השמיטה).
