מסכת שביעית, פרק ז, משנה ו
משנה ו: הַוֶּרֶד וְהַכֹּפֶר וְהַקְּטָף וְהַלֹּטֶם, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין לַקְּטָף שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶרִי:
משנה ו: הַוֶּרֶד (-שושנים), וְהַכֹּפֶר, וְהַקְּטָף – עץ האפרסמון, וְהַלֹּטֶם, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית, וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית, וכן יש להם ביעור ולדמיהם ביעור. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין לַקְּטָף שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶרִי, אלא דינו כעצים המשמשים להסקה, שהאדם נהנה מהם לאחר שהם מתבערים, ואין זה דומה לפירות הנאכלים, שזמן הנאתם וביעורם שוה.
