מסכת שבת, פרק כ, משנה ד

משנה ד: גּוֹרְפִין מִלִּפְנֵי הַפְּטָם וּמְסַלְּקִין לַצְּדָדִין מִפְּנֵי הָרְעִי דִּבְרֵי רַבִּי דוֹסָא וַחֲכָמִים אוֹסְרִין נוֹטְלִין מִלִּפְנֵי בְהֵמָה זוֹ וְנוֹתְנִין לִפְנֵי בְהֵמָה זוֹ בַּשַּׁבָּת:

משנה ד: גּוֹרְפִין מִלִּפְנֵי הַפְּטָם – שור שמפטמים אותו לאכילה, רוצים שלא יקוץ במאכלו, ולכן גורפים את העפר מהאיבוס לפני שנותנים בתוכו את האוכל לשור (ולא גורפים את העפר המעורב במאכלו, כפי שנכתב בטעות) ומותר לעשות כן אף בשבת, וּמְסַלְּקִין את התבן שלפניו לַצְּדָדִין, מִפְּנֵי הָרְעִי – שלא יתלכלך ברעי ויימאס, דִּבְרֵי רַבִּי דוֹסָא, והיינו באבוס שבכלי, אבל באבוס שבקרקע אסור, מחשש שיבא להשוות גומות בקרקע. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין אף באבוס שבכלי, מחשש שיבא לעשות כן אף באבוס שבקרקע.