מסכת תרומות, פרק י, משנה ב

משנה ב: תַּפּוּחַ שֶׁרִסְּקוֹ וּנְתָנוֹ לְתוֹךְ עִסָּה, וְחִמְּצָהּ, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. שְׂעוֹרִים שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ הַבּוֹר שֶׁל מַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהִבְאִישׁוּ, מֵימָיו מֻתָּרִין:

משנה ב: תַּפּוּחַ של תרומה, שֶׁרִסְּקוֹ, וּנְתָנוֹ לְתוֹךְ עִסָּה של חולין, וְחִמְּצָהּ, כיון שמחמת התרומה נתחמצה העיסה, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לזרים, ודינה כתרומה המותרת לכהנים בלבד. שְׂעוֹרִים של תרומה שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ הַבּוֹר שֶׁל מַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהִבְאִישׁוּ מחמת השעורים של התרומה, ונמצא שטעם התרומה נמצא במים, מכל מקום מֵימָיו מֻתָּרִין, כיון שדבר הנותן טעם לפגם אינו אוסר.