מסכת תרומות, פרק י, משנה ד

משנה ד: תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בְכַמּוֹן שֶׁל תְּרוּמָה וְאָפָה בוֹ, הַפַּת מֻתֶּרֶת, שֶׁאֵין טַעַם כַּמּוֹן, אֶלָּא רֵיחַ כַּמּוֹן:

משנה ד: תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בְכַמּוֹן שֶׁל תְּרוּמָה, וְאָפָה בוֹ פת של חולין, הַפַּת מֻתֶּרֶת, כיון שֶׁאֵין בפת טַעַם כַּמּוֹן, אֶלָּא רק רֵיחַ כַּמּוֹן, והריח אין לו חשיבות לאסור את הפת. ומה שהוסק התנור בתרומה אינו אוסר, שאין בתרומה איסור הנאה אלא רק איסור אכילה לזרים.