מצוה מז) מצוות בית דין להרוג בחנק את המחויב בכך
פרשת משפטים
"מכה איש ומת מות יומת…" (שמות כא יב)
מצוות עשה להמית את העוברים על מצוות מסוימות שבתורה בחנק, שנאמר 'מכה איש ומת, מות יומת', וכל מיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק.
שורש מצוה זו נגלה לכל, כי 'מלך במשפט יעמיד ארץ', שאלולא יראת המשפט יהרגו בני אדם זה את זה, על כן ציונו הא-ל ברוך הוא להמית את הרוצח.
ומצוה זו אינה נוהגת אלא בארץ ישראל, שאין דנים דיני נפשות אלא בארץ ישראל. ומי שבידו לעשות דין ואינו עושה, ביטל עשה זה, וענשו גדול, שאלמלא מורא הדין – איש את רעהו חיים בלעו.
"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין
כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם".
(מכות כג)
