מצוה נ) מצוות בית דין להרוג בסיף את המחויב בכך
פרשת משפטים
"וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו, נקום ינקם" (שמות כא כ)
מצוות עשה להרוג בסייף את העוברים על מצוות מסוימות, וזה הדין נקרא לרבותינו 'הרג', והיא מיתה קלה, ומכל מקום מיתת חנק קלה יותר ממנה. ואחד מן הנהרגים במיתה זו, זה המכה את עבדו ומת, אפילו עבדו הכנעני, אם מת תחת ידו, שנאמר 'נקום ינקם', וכוונת הפסוק שיהרג מכהו בסיף.
משרשי מצוה זו, שרצה הא-ל לעקור מתוך אומתו הקדושה רוע הלב והאכזריות הגדולה, ועל כן ציותה שכל מי שיגבר עליו כעס גדול כל כך עד שיכה הכאת מות את עבדו, שהוא בביתו ואין לו מושיע, שיומת העושה זה, אף על פי שהעבד קנין כספו ואיבד את ממונו במותו, אף על פי כן יהרג, מאחר שהגביר כעסו על נפשו כל כך.
והעובר עליה ולא עשה בו דין, אם יש כח בידו, ביטל מצות עשה, וענשו גדול, שגורם תקלות לבני אדם.
"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין
כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם".
(מכות כג)
