מצוה סד) שלא להונות הגר בממון
פרשת משפטים
"וגר לא תונה ולא תלחצנו…" (שמות כב כ)
מצוות לא תעשה, שלא להונות הגר בממון, כלומר, שאם יהיה לנו עמו משא ומתן, שלא להונות אותו, שנאמר 'וגר לא תונה ולא תלחצנו', ודרשו חז"ל שלשון 'ולא תלחצנו' נאמרה לגבי הונאת ממון.
וזה הלאו הוא לאו מיוחד שיש בגר, נוסף על הלאו שיש בכל ישראל, שאסור להונות שום יהודי אונאת ממון, והטעם שכתבה התורה אזהרה מיוחדת בגר הוא כטעם שהתבאר לעיל [שאין לו קרובים שיעזרו לו, ומחשש שיחזור לסורו].
"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין
כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם".
(מכות כג)
