מצוה קב) מצוות אכילת בשר חטאת ואשם
פרשת תרומה
"ואכלו אותם אשר כופר בהם" (שמות כט לג)
מצוות עשה על הכהנים לאכול בשר חלק מהקרבנות, כגון החטאת והאשם, שנאמר 'ואכלו אותם אשר כופר בהם', ואמרו חז"ל 'כהנים אוכלים – ובעלים מתכפרים'.
משרשי המצוה הוא היסוד הקבוע אצלינו, כי כל פעולות הקרבנות מטרתן להכשיר מחשבותינו וכוונתנו לטוב, ולהשפיל את הנפש המתאוה אשר בנו, ולהגדיל ולחזק את נפש השכל אל המצוות. ועל כן נצטווינו להתנהג בכל עניני הבית והקרבנות דרך מעלה וגדולה וכבוד, למען תנוח בלבבנו יראה וענוה ושפלות הרוח בהיותנו שם, גם בזכרנו אותו ממקומנו. ובאמת כי מן הנהגת הכבוד אל הקרבן שהכפרה תלויה בו, להיותו נאכל על ידי המשרתים בעצמם, ולא שיתנוהו לעבדיהם ולכלבם או ימכרוהו לכל קונה, וכן מן הכבוד הוא שיאכל במקום קדוש. וכן שלא ישהו אכילתו הרבה כדי שלא יתקלקל ותהיה הנפש קצה בו, וכל זה מראה ענין גדולה וחשיבות.
ונוהגת מצוה זו בזמן שבית המקדש קיים, בכהנים, והעובר עליה ולא אכל חלקו המגיע מהן בזמן המוגבל לו, ביטל עשה זה, ונענש עוד מצד כפרת הבעלים שתלויה בו.
