פרשת קדושים
"הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא יט יז)
מצוות עשה, להוכיח אחד מישראל שאינו מתנהג כשורה, בין בדברים שבין אדם לחבירו ובין בדברים שבין אדם למקום, שנאמר 'הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא', ואמרו חז"ל שאסור להוכיח באופן שמביישנו, שנאמר 'ולא תשא עליו חטא'.
משרשי המצוה, לפי שיש בזה שלום וטובה בין אנשים, כי כשיחטא איש לאיש ויוכיחנו במסתרים יתנצל לפניו ויקבל התנצלותו וישלים עמו, ואם לא יוכיחנו – ישטמנו בליבו, ויזיק אליו לפי שעה או לזמן מן הזמנים, וכל דרכי התורה דרכי נועם ונתיבותיה שלום.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים.
