מצוה שכה) מצות ישיבת סוכה
פרשת אמור
"בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג מב)
מצות סוכה, שנצטוינו לשבת בסוכה שבעת ימים, שנאמר 'בסכות תשבו שבעת ימים'.
משרשי המצוה, מה שמפורש בכתוב, למען נזכור את הנסים הגדולים שעשה הא-ל ברוך הוא לאבותינו במדבר בצאתם ממצרים, שסככם בענני כבוד כדי שלא תזיק להם השמש ביום, ולא יזיק להם הקור בלילה. ויש שפירשו שסוכות ממש עשו בני ישראל במדבר, ומתוך זכירת נפלאותיו שעשה עמנו ועם אבותינו נזהר במצותיו ברוך הוא, ונהיה ראויים לקבלת הטובה מאתו, וזהו חפצו ברוך הוא שחפץ להיטיב.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים אבל לא בנשים.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר 'קדשנו במצוותיך' – תרי"ג מצוות מבוארות
מִצְוַת עֲשֵׂה לָשֶׁבֶת בְּסֻכָּה שִׁבְעַת יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג מב) 'בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים'. וְהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְשִׁבְעָה יָמִים אֵלּוּ הוּא יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּתִשְׁרֵי.
מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, מַה שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּכָּתוּב (ויקרא כג מג) 'לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם', כְּלוֹמַר, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר אֶת הַנִּסִּים הַגְּדוֹלִים שֶׁעָשָׂה הָאֵל בָּרוּךְ הוּא לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, שֶׁסִּכֵּךְ עֲלֵיהֶם בְּעַנְנֵי כָבוֹד, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּזִּיק לָהֶם הַשֶּׁמֶשׁ בַּיּוֹם וְלֹא יַזִּיק לָהֶם הַקֹּר בַּלַּיְלָה. וְיֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ שֶׁזֶּהוּ זֵכֶר לְסֻכּוֹת מַמָּשׁ שֶׁעָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וּמִתּוֹךְ זְכִירַת נִפְלְאוֹתָיו שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ, נִזָּהֵר בְּמִצְווֹתָיו בָּרוּךְ הוּא, וְנִהְיֶה רְאוּיִים לְקַבָּלַת הַטּוֹבָה מֵאִתּוֹ, וְזֶהוּ חֶפְצוֹ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁחָפֵץ לְהֵיטִיב.
מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, מַה שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (סוכה ב.) סוּכָּה שֶׁהִיא גְּבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה, אוֹ נְמוּכָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, אוֹ שֶּׁאֵין בָּהּ שִׁבְעָה טְפָחִים עַל שִׁבְעָה טְפָחִים, פְּסוּלָה. וּצְרִיכָה שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת, וְאַחַת מֵהֶן יְכוֹלָה לִהְיוֹת עַל יְדֵי דֹּפֶן שֶׁהִיא מְעַט יוֹתֵר מִטֶּפַח אֶחָד, הַמֻּנַּחַת בְּמֶרְחַק שֶׁל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים מֵאַחַת הַדְּפָנוֹת הַשְּׁלֵמוֹת, וְעוֹשֶׂה בְּאוֹתוֹ צַד צוּרַת פֶּתַח, וְהַיְנוּ קָנֶה מִכָּאן וְקָנֶה מִכָּאן, וְקָנֶה עַל גַּבֵּיהֶם. וְיֵשׁ צֹּרֶךְ שֶׁעַל יְדֵי הַסְּכָךְ תִּהְיֶה צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחֲמָתָהּ, וְאַף אִם הָיָה הַסְּכָךְ מְרוּבֶּה וּמְעֻבֶּה כְּמִין בַּיִת, כְּשֵׁרָה. וְהַסְּכָךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, כְּגוֹן פְּסֹלֶת גֹּרֶן וְיֶקֶב. וְאִם פָּרַס עָלֶיהָ סָדִין מִפְּנֵי הַחַמָּה, אוֹ תַּחְתֶּיהָ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְשְׁרוּ עָלִים, פְּסוּלָה. אַךְ אִם פָּרַס סָדִין לְנוֹי, כְּשֵׁרָה. וְהַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה בַּסֻּכָּה, אִם הַמִּטָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, אָסוּר, וְאִם אֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה, מֻתָּר. וְהַמִּצְטַעֵר, פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה, שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה (ויקרא כג מב) 'תֵּשְׁבוּ', כְּעֵין דִּירָה, וְאֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם לָדוּר בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמֶּנּוּ צַעַר. וְכָל שֶׁכֵּן חוֹלֶה שֶׁפָּטוּר גַּם כֵּן מִטַּעַם זֶה, וַאֲפִילוּ מְשַׁמְּשֵׁי חוֹלֶה פְּטוּרִים. וְכָל שְׁלוּחֵי מִצְוָה, וְכֵן חָתָן וְכָל חֲבוּרָתוֹ, פְּטוּרִים, כֵּיוָן שֶׁהֵם עוֹסְקִים בְּמִצְוָה, וּפְטוּרִים מִמִּצְוָה אַחֶרֶת.
וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בְּאֲנָשִׁים אֲבָל לֹא בְּנָשִׁים. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה, וְאָכַל אֲכִילָה שֶׁל פַּת מִחוּץ לַסֻּכָּה, אוֹ שֶׁיָּשַׁן מִחוּץ לַסֻּכָּה אֲפִילוּ שֵׁינַת עֲרַאי, וְלֹא הָיָה חוֹלֶה אוֹ מִצְטַעֵר אוֹ פָּטוּר מֵחֲמַת הַדְּבָרִים שֶׁהִתְבָּאֲרוּ, בִּטֵל מִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ. וּבֵית דִּין כּוֹפִים עַל בִּטּוּל עֲשֵׂה. וּבַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן חַיָּב כָּל אָדָם מִן הַתּוֹרָה לֶאֱכוֹל בָּהּ לְפָחוֹת כְּזַיִת פַּת, וּשְׁאָר הַיָּמִים רְשׁוּת, שֶׁאִם רָצָה לֶאֱכוֹל אֲכִילַת עֲרַאי חוּץ לַסֻּכָּה, אוֹכֵל, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאכַל אֲכִילַת קֶבַע שֶׁל פַּת אֶלָּא בַּסֻּכָּה. וַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיוּ אוֹכְלִים שׁוּם דָּבָר כִּי אִם בַּסֻּכָּה.
